התפכחות: הביקורת

(שם הסרט במקור: Indignation)

חיי הרגש. אלו שההמון דוחה מעליו כי זה "רגשי", "סיסי", מראה על חולשה. חיי הרגש האלו הם חיוניים. הכרחיים. פטאליים. בלעדיהם אין חיים. לא רק שאין טעם לחיים. בלעדיהם אין חיים, נקודה.

רציני. מאוד רציני. הסרט הזה הוא האמ-אמא של הרציני. מה שהחבר'ה קוראים "כבד". Dead Serious. תרתי משמע. אבל לא הכל רע בסרט הזה.

ובמהלך הסרט חשבתי שאולי וודי אלן היה צריך לביים את הסרט הזה. כי משפחה יהודית עומדת במרכז הסיפור. ויש כאן מאפיינים חמים ואמינים למשפחה שכזו בשנות החמישים של המאה העשרים. אני רק לא בטוח שהמרכיב היהודי הכרחי. גם נוצרים ומוסלמים אוהבים. ואולי וודי אלן היה נותן יותר טעם לנוכחות היהודית בסרט הזה. כי מה שחסר בסרט הזה, בצורה כרונית ממש,  הוא הומור.

indignationכי נדמה שהסרט הזה מתנהל ב להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת