פסטיבל חיפה 2016: אנונימית

(שם הסרט במקור: Complete Unknown)

ג'ושוע מרסטון האמריקאי התפרסם לפני קצת יותר מעשור כשהוא נסע לקולומביה ועשה סרט מציאות בסגנון קן לואץ' על מבריחת סמים מקומית שנוסעת לארה"ב. השחקנית הראשית בסרט הזה אפילו היתה מועמדת לאוסקר. "מריה הלבנה" אפילו הופץ בישראל, והיה אפילו סרט משובח למדי לטעמי. כמה שנים לאחר מכן נסע מרסטון לאלבניה, ועשה סרט מציאות על נקמות דם שבטיות. הסרט ייצג את אלבניה באותה שנה באוסקר.

עכשיו ג'ושוע מרסטון, האיש שמתמחה בקולנוע מציאות, עושה סרט שבו שום דבר לא אמיתי. והוא נופל על הפרצוף.

כי בחיי, זה סרט נורא ואיום. אכזבה גדולה. הפעם מבקש מרסטון לבדוק את הזהות שלנו. מה אם יכולנו לברוח מהחיים של עצמנו. ליום אחד. או לחיים שלמים. הבמאי שעשה סרטי מציאות אמיתית עושה סרט על אמנות השקר. והוא נכשל.

complete-unknownכי מרסטון לא בונה את הבסיס הדרמטי בצורה נאותה כדי שאני אוכל לצאת למסע הזה. הוא לא בונה בסיס כמעט בכלל. כי צריכה להיות בהתחלה איזושהי שגרה, שאל תוכה נכנס המרכיב המשונה הזה. והשגרה לא נבנית בצורה נאותה. עוד לפני כותרות הפתיחה יש מונטאז ארוך ומעייף של הזהויות השונות והמשונות של הבחורה הזו, אבל הכל מצולם כל כך מקרוב עד שאני לא ממש יכול להבין מה אני רואה (וחלק בכלל מצולם לא בפוקוס). ואז הסרט עובר לדבר על הגבר שאל תוך חייו תפרוץ האשה עם הזהויות המרובות. התסריט בנוי כל כך ברישול, לא באמת מצליח לגרום לי להבין את הגבר הזה, מה הוא בדיוק עושה, ומה טיב היחסים בינו לבין אשתו, וכבר מגיעה מסיבת יום ההולדת שבה יתפוצץ הכל. מה גם שמייקל שאנון, שהוא שחקן נהדר בדרך כלל, הוא לא רק הליהוק הלא נכון לתפקיד (כי הוא גדל גוף, לא הדקיק והלא בטוח בעצמו שהדמות שעל הנייר דורשת), הוא גם לא ממש מסתדר בתוך העור של הדמות הזו, לא מצליח לגרום לי להבין את ההתפעמות מהמיומנות שבהחלפת הזהות, כמו גם הרתיעה מהשקר הכרוך בזה.

בחלק השני של הסרט, שתי הדמויות האלו יוצאות למסע לילי שאמור להיות משעשע, סוחף, מרתק, מסע של השארת הזהות האישית בבית ללילה אחד, ובדיקת אפשרות להיות מישהו אחר. יש משהו מרגש באפשרות הזו. ויש אפילו טסט קייס מעניין (סיקוונס אחד עם קת'י בייטס ודני גלובר), אבל בגלל שמייקל שאנון לא מצליח להיכנס לדמות הזו, ובגלל שכל הבסיס הדרמטי להיכרות המשונה עם הדמויות האלו כל כך רעוע, האינטראקציה בין הדמויות האלו מופרכת ולא אמינה, וכך יוצא שכל החלק השני של הסרט לא מעניין במקרה הטוב, ודי נסחב ומעייף במקרה הפחות טוב.

בקיצור, רעיון טוב ושחקנית אחת טובה (רייצ'ל וויס, היחידה שהבינה מה התסריט הזה רוצה ממנה) מחפשים תסריטאי טוב יותר, במאי טוב יותר, ופרטנרים אחרים למשחק. סרט מאוד מאכזב.

הקרנה נוספת, למי שבכל זאת רוצה: ב-21/10.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s