פסטיבל חיפה 2016: הצד השני

(שם הסרט במקור: S One Strane)

זה היה אמור להיות סרט שאני אוהב. הסרט שמייצג את קרואטיה השנה באוסקר. סרט שמספר סיפור שפותח פצעים אישיים, כמו גם פצעים לאומיים, ושיש בו שחקנית אחת מעולה ומאוד מרשימה. זה היה אמור להיות סרט טוב. אבל הוא לא.

כי אכן יש כאן סיפור מעניין, ושחקנית אחת נפלאה (קוראים לה קסניג'ה מארינקוביץ'. או משהו כזה), שמחזיקה את הסרט הזה בחיים לבדה. היא מחזיקה את הגוף שלה בסמכותיות, יודעת בדיוק מה היא רוצה, מה היא צריכה לעשות, יש לה את השגרה היומית הקבועה שלה, את העבודה והילדים (שהם עכשיו כבר גדולים) – הכל ידוע ומוכר ומסודר בחיים שלה. והכל במשחק הבטוח בעצמו שלה. ואז קורה משהו שמערער את זה – היא מקבלת טלפון מהעבר. והדרך שבה החיים שלה מתערערים בהדרגה – הכל עובר במשחק שלה. קסניג'ה מארינקוביץ'. שחקנית נפלאה.

s-one-straneאבל הבמאי לא עומד בסטנדרט של השחקנית שלו. כי הוא מסרב להכניס אותי לסיפור. כמעט כל הסרט מצולם מבעד לפילטרים. מבעד לחלונות, לשמשות ולזגוגיות, מבעד לסורגים. בתנועה יפה, בטעם ובקצב איטי שמקשיב לאנשים, ואפילו בפריימים יחסית סגורים ויחסית קרובים, אבל אף פעם לא בקלוז אפ ישיר. הסרט הזה מביט מהצד כל הזמן, במקום להיכנס מתחת לעור של הדמויות, לתת לי להרגיש אותן.

מה גם שהקצב האיטי מתחיל לעייף באיזשהו שלב. העריכה לא משחקת עם הקצב, לא מבקשת ליצור שיאים רגשיים. הקצב מונוטוני, והסרט הזה, שנעדר לחלוטין מוסיקה, כך שגם אין לי קו מנחה רגשי, הוא אמנם סרט שקט שמקשיב לאנשים, אבל יש גבול לכמה שחקנית יכולה להחזיק סרט לבד. הסרט הזה צריך כיוון רגשי מהבמאי.

ויש לי הרגשה שעם כמה שהסרט הזה כאילו עדין ורגיש, יש בו מניפולטיביות מוגזמת. הוא מחליט ברגעים כאילו קריטיים מתי להראות את הצד השני, את הגבר הזה שמדבר איתה בטלפון, כי לרוב הוא לא נראה. ויש שוטים רועדים שמצולמים לכאורה מאחורי שיחים ועצים, כאילו שהוא (או מישהו מטעמו) עוקב אחריה, אבל זה לא ברור עד הסוף אם זה נכון. והפתרון שהתסריט הזה מציע הוא מבלבל למדי, ולא ברור למה היה צריך את כל זה. למה היה צריך להפוך את כל הסיפור על ראשו בחמש הדקות האחרונות, ומה זה בא לומר.

בקיצור, סרט שיש בו חומר טוב טובע בטיפול קולנועי לא ברור ומעייף למדי. חבל.

הקרנה נוספת: ב-24/10.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s