רואה החשבון: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Accountant)

"אבל הוא רק פאקינג רואה חשבון…"

הטריילר של הסרט נראה מעניין, אבל לא ציפיתי להרבה מהסרט הזה. כי הוא סרט אקשן שכזה, שלא ממש מושך אותי. אבל הלכתי, בלי הרבה ציפיות. ומה שחשבתי שיקרה הוא שקרה: זה אכן סרט מקצועי ומענין למדי, אבל הוא גם די בינוני.

כי מצד אחד, כל קטעי האקשן נדמה שעשויים במקצועיות, עם אכזריות ודיוק מרשימים שלא אופיינים לסרטי מתח-אקשן אמריקאים סטנדרטים. הפגיעות והצליפות מדויקות מאוד, מדממות מאוד, והצילום והעריכה מצליחים לשמור את העניין שלי במתרחש, ואפילו להעלות אצלי רמה מסוימת של מתח וחרדה.

The Accountantאבל באיזשהו שלב, עם התקדמות העלילה, אני מתחיל לחשוב אם כל ההצגה הגדולה הזו אכן נחוצה. בסצינת השיא של הסרט מתעמת רואה החשבון שלנו עם צבא שלם ששומר על האיש הרע. ראיתי כבר כאלו פעם, בסרטי רמבו, או צ'אק נוריס למינהו. אדם אחד מול עשרות חמושים. רק ששם תמיד גורל העולם היה על הכף, או משהו כזה. זה אמנם היה מופרך מיסודו, אבל זה לפחות הצדיק את השואו הגדול. כאן הכל בשביל ספרי חשבונאות. רווח כלכלי. ג'ון לית'גו, שחקן ותיק, מצוין, ואהוב (הוא אפילו היה מועמד לאוסקר פעמיים בשנות ה-80, ובסוף שנות ה-90 הוא הוביל סיטקום מטורלל שהכיר לנו את ג'וזף גורדון לוויט הצעיר) – השחקן הזה מקבל לידו את התפקיד הכי מגוחך בסרט. זה שצריך לומר את הטקסטים הכי אידיוטיים. למשל: "תפסו אותו!" ו"מה קרה לכם, הוא רק פאקינג רואה חשבון!". שחקן גדול מקבל תפקיד מטופש בסרט שמנסה להיות רציני משום מה.

כי זאת הבעיה המרכזית עם הסרט הזה. שהוא מנסה להיות רציני, עם מסר (די פאשיסטי, אגב). הוא מנסה לשבח הפעלת כוח וגבורה בעזרת אלימות. והוא משתמש בסיפור מסגרת, ובפלאשבקים, ובפאוזות דרמטיות מרשימות שמשוות לסרט נימה רצינית יותר, כאילו שמדובר סרט חשוב. אז מלבד הרתיעה מהמסר של הסרט, הוא גם גורם לי כקהל לעצור ולחשוב על מיני הטוויסטים בסיפור, הגילויים שמגיעים לקראת הסוף, ולחשוב עד כמה הם מופרכים. כי יש כאן כל מיני שינויים וגילויים שאם היו מונחים בסרט לא מחייב, לא הייתי מרים גבה, כי זה טבעם של סרטים כאלו. לא באמת מפשפשים בציציות של סרטים כאלו. אבל "רואה החשבון" מנכס לעצמו ארשת פנים רצינית, כזאת שיש בה סוג של עומק, ובכך הוא מכשיל את עצמו.

כי בחלקי האקשן של הסרט יש כאן סרט לא רע, ואפילו מעניין, אבל החלקים שבהם הוא רציני יותר, הם פשוט מושכים את השטיח מתחת לרגלי הסרט (ואגב, גם מאריכים את הסרט ללא צורך). כך יוצא ש"רואה החשבון" הוא, בסופו של דבר, סרט בסדר כזה, אבל זניח ונשכח. ראינו, העברנו שעתיים ורבע לא רעות, יאללה, נקסט.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “רואה החשבון: הביקורת

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s