החטאים: הביקורת

הסרט החדש של אבי נשר. הבמאי הישראלי הכי מצליח, והכי יציב ועקבי ביצירה שלו, חוזר עם סרט חדש. ולמרות הפגמים שיש בסרט החדש, גם הסרט הזה יזכה בהצלחה (כנראה), כי, מצד שני, ולמרות הנושא הפרובוקטיבי, יש גם הרבה דברים להעריך בסרט החדש.

לפני 15 שנה, כשתור הזהב המודרני של הקולנוע הישראלי היה עדיין בחיתוליו, יצא למסכים סרט שנקרא Made in Israel. זאת היתה קומדיה מטורפת על הנאצי האחרון. ארי פולמן (לפני "ואלס עם באשיר") עשה סרט נועז על הצורך שלנו לשחרר כבר את התפיסה שלנו בזכר השואה. היינו, ראינו, הפנמנו, הלאה. הסרט של פולמן לא זכה בזמנו להצלחה, אולי בגלל שהקהל הישראלי ב-2001 עדיין לא היה מוכן להניח לזכר השואה, ואולי גם בגלל שהסגנון הקומי במופגן של פולמן ניכר אותו מהסרט (אני מאוד אהבתי את הסרט ההוא. כמה שנים לאחר מכן ארי פולמן יעשה סרט פורץ גבולות שיזכה להצלחה גדולה. משהו שנקרא "ואלס עם באשיר"). הסרט החדש של אבי נשר דן בנושא דומה, אבל סגנונו אחר. הוא מלודרמטי ומלטף, וברוב חלקיו הוא עשוי במיומנות שתלטף את הקהל, שסביר להניח שיענה לסגנון הבימוי הזה, ובכלל, עברו כבר 15 שנים מאז הסרט ההוא של פולמן (ו-70 שנים מאז המלחמה ההיא). ישראלים כבר יורדים לברלין, גרמניה. והסרט הרי מבוסס על סיפור אמיתי. אולי עם ישראל מוכן לקבל את הסרט הזה של נשר, שמבקש להשלים כבר עם השואה, עכשיו יותר מאז.

אבי נשר עושה ב"חטאים" סרט שהוא בו זמנית מוקפד ואמביציוזי מאוד, וגם סרט מרושל באופן מפתיע. "החטאים" מתרחש בישראל, גרמניה, ופולין, והוא גם סרט תקופתי, והעיצוב האמנותי ושימת הלב לפרטים שהרכיבו את המציאות הישראלית והאירופית ב-1977, זמן התרחשות העלילה – הכל כאן מדויק ומרשים מאוד (ושימו לב לבדיחה הפרטית של אבי נשר הנוגעת לסרט הביכורים שלו עצמו, "הלהקה", שצולם ב-1977. זה מופיע בחטף, לרגע קט, ברקע, וזה הצחיק אותי בקול רם). וכרגיל, אבי נשר פוגע בול בליהוק, ובהקפדה על עבודת המשחק.

הסיפור הוא על שתי אחיות שונות באופיין.

past-lifeהסכנה בסיפורים מעין אלו היא שאני לא ארגיש בכלל שמדובר בשתי אחיות, אלא בשתי שחקניות שמשחקות אחיות. אבל ג'וי ריגר (פעם ראשונה מובילה סרט עלילתי מאג'ורי, והיא מנצלת את ההזדמנות הזו עד תום) ונלי תגר (שמגשימה כאן את ההבטחה שנקשרה בשמה כשהובילה את הלהיט הענק "אפס ביחסי אנוש"), בהדרכתו הנפלאה של אבי נשר, יודעות לא לקחת את אפיוני הדמויות שלהן לקיצונויות, לדעת לרכך את המאפיינים האלו, ולהפוך כל דמות לחוד לדמות מלאה ואמינה, ובכך לקרב את הקשר של אחת לשניה לכזה שאני יכול להאמין לו. יש קונפליקט, כי אחת נועזת (עובדת בשבועון דמוי "העולם הזה", ותומכת בצילומי עירום על רקע העיר הקדושה ירושלים כי זה מוציא קצת את האויר מהחשיבות העצמית המנופחת מדי של הממסד הישראלי), והשניה מכונסת בעצמה, מקדישה את עצמה למימוש השאיפות שלה כזמרת באקדמיה למוסיקה, ועם זאת, הקונפליקט המובנה בין שתי האחיות מרוכך כאן למשהו שאני יכול להאמין לו, והוא גם לב הסרט, ולכן גם הסרט, ברובו, עובד.

גם בליהוק החו"לי של הסרט פגע נשר בול, במיוחד בדמותה הכל כך פגועה של האמא של המלחין הגרמני-פולני. הסצינה הראשונה בסרט מרשימה בעיקר בגלל העימות בין שני כוחות טבע – האמא המבוגרת הזו, שיש לה כאב רב שנים בבטן שמתפרץ ברגע, ולאורך הסרט היא מראה עד כמה קשה לשחרר, להשלים, ואפילו לסלוח על מה שקרה אז, והכוח הזה עומד מול הזמרת הקטנה מירושלים שרק רוצה להצליח, ועוד לא יודעת מה היא תצטרך לעבור.

ובכלל, הסרט הזה, ברוב חלקיו, הוא סוג של סרט בלשי. פיסת מידע מתגלגלת לפתחה של האחות הזו בסצינה הראשונה של הסרט, וכל שאר הסרט הוא חקירה על פישרה. עם כל שלב בחקירה מתגלה עוד פרט ועוד אחד, והחפירה הזו בעבר מערערת את ההווה. השואה הזו היא צל גדול על עם ישראל שחי במדינה משלו. הסרת הצל, הגעה להשלמה, נחוצה כדי להמשיך את החיים.

אבל כאן גם מגיעים כל פגמיו של "החטאים".

past-life2יש משהו לא ברור בעריכה של הסרט הזה. הקצב שלו מקרטע. לא מעט פעמים יש שימוש במה שנקרא Overlap, כלומר התחלת הסאונד של הסצינה הבאה עוד לפני שהסצינה הנוכחית נגמרה. זה יוצר אפקט של האצה, של סרט שהולך קצת מהר מדי, ורגעים דרמטים מסוימים נוזלים מהסרט הזה עוד לפני שהגיעו למיצויים. גם לא תמיד ברורה הבחירה בשוטים מסוימים: למשל, בחלק הראשון של הסרט, ישנה סצינה של ויכוח בין שתי האחיות בשדה פתוח. כל הסצינה הזו מצולמת מרחוק. כל כולי מתחנן לקלוז אפ, להתקרבות לדמויות האלו, להיות בתוך הדרמה הזו, אבל הצילום רחוק, ונשאר כזה לכל אורכו. מצד שני, יש רגעים בהם יש שימוש בקלוז אפ אימתני של ג'וי ריגר גם כשלא בטוח שהוא נחוץ (וצריך לומר: הצילום של מישל אברמוביץ' מרשים כאן, עם תנועה מדודה ורגישה, ועם קלוז אפים נפלאים ותאורה נהדרת. אני רק לא בטוח שהשימוש שהעורך עושה במה שהצלם והבמאי נתנו לו הוא שימוש נכון דרמטית).

והמגרעה הגדולה ביותר של הסרט היא בניית העולם שבתוכו הדמויות הראשיות חיות. בניית סיפורי המשנה. כי נדמה שכאן יש כאילו התרשלות לא מובנת של נשר. מהחיים האקדמיים המאולצים של התלמידה המצטיינת למוסיקה (נורא במיוחד כאן הוא המורה, מעין דמות חד מימדית של איש רע מסרטי קומיקס שאין לו מקום בסרט עמוק שכזה, אבל גם חבריה לכיתה הם המון המוני וחסר פנים, שנדמה שאין לו מקום בכיתה מכובדת שכזו), דרך הקונפליקטים של האחות השניה עם בן זוגה (קולניים כל כך עד שלא ברור למה הם ביחד בכלל, מה שהופך את שינוי היחס של הגבר לאשה בחלק השני לקיצוני מדי למרות הנסיבות המקלות), ועד אפילו מערכת היחסים בין ההורים, וביניהם לאחיות (דורון תבורי אמנם מצוין כאן בדמות של גבר קשה, שיש בו גם צד טרגי מאוד, אבל יבגניה דודינה, שחקנית מעולה בד"כ, מקבלת רק סצינה קטנה בסוף הסרט להפגין את כישוריה. בשאר הסרט היא יותר קישוט). גם לא תמיד ברורה ההצטעצעות בדיאלוגים, הנסיון לדבר בעברית התקנית של 1977, או ההנחה שאבי נשר עושה לאבא, שב-2-3 פלאשבקים קצרצרים הוא מגלה לנו שהאב היה אלים כלפי בנותיו בעבר. זה מוזכר בחטף, ואז נזרק לפינה, לא מטופל. כאילו שלאנשים שעברו את השואה מותר להכות את ילדיהם, כי יש להם נסיבות מקלות (ובסצינה אחרת מסביר האב שהוא בסך הכל ניסה להחדיר בבנותיו משמעת. מדובר ברובד נוסף של סליחה והשלמה עם מה שקרה בשואה, אבל זה שטחי ומטריד ולא מטופל כראוי).

ועם כל המגרעות האלו, ולמרות הקצוות הפרומים מאוד האלו, מרכז הסרט, ליבו, הוא דרמה סוחפת ושוטפת עם צילום נהדר ועבודת משחק נהדרת של קאסט מפתיע, עם אמביציה שלרובה יש כיסוי, והכל ביחד משלימים סרט מרשים שבסך הכל מספק חוויה יפה ומעוררת מחשבה. סרט מעניין ושווה צפיה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s