פרסי סוּר 2016: המועמדים

בסופ"ש האחרון התפרסמו המועמדויות לפרסי הסוּר (Sur) של האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע. כדרכי אני מפנה מבט לקולנוע העולמי, שבחלקו מגיע גם לישראל לפעמים. הנה, למשל, הסרט הארגנטינאי היציג של השנה הוא "אזרח מכובד" (El Ciudadao Illustre). זהו הנציג הלאומי של ארגנטינה לאוסקר האמריקאי (שזה משעשע, כי לשחקן הראשי בסרט קוראים אוסקר. מרטינז), והוא כבר הוקרן בפסטיבל חיפה השנה (דילגתי. משום מה נדמה לי שהסרט הזה קצת סנובי. אבל אולי אני טועה). הסיפור הוא על סופר זוכה פרסים שחוזר אל עיר הולדתו בתקווה לגלות שהוא נחשב לבן הנערץ על בני המקום, אבל הוא מגלה שהם דווקא כועסים עליו על כך שהשתמש בהם כהשראה לדמויות בספריו, אבל לא תיאר אותם במיטבם, לדעתם. הסרט הזה מועמד ל-9 פרסי סוּר: לפרס הסרט, בימוי, שחקן (אוסקר מרטינז), שחקנית משנה, שחקן משנה, תסריט מקורי, סאונד, תלבושות, ועיצוב אמנותי.

"הלילה הארוך של פרנסיסקו סנקטיס" (La Larga Noche de Francisco Sanctis) גם הוא הוקרן כבר בישראל, בפסטיבל ירושלים. לא ראיתי אותו, והאמת שדווקא הוא לא נשמע מסקרן, ואכן, הוא אחד מאותם מקרים משונים בטקסי אקדמיות שבהם הסרט מועמד לפרס הסרט, אבל כמעט שלא מועמד לאף פרס אחר ("הלילה הארוך וגו'" מועמד רק ל-3 פרסי סוּר: פרס הסרט, בימוי, ותסריט מעובד). הסיפור מתרחש בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובמרכזו גבר (פרנסיסקו סנקטיס שמו, מן הסתם), שידיעה מחרידה מתגלגלת לידיו: שני אנשים פשוטים הולכים להיעצר ו"להיעלם" הלילה ע"י משטר החונטה הצבאית. במשך הלילה הארוך הוא יתלבט אם להזהיר אותם מהסכנה, או לשמור את המידע לעצמו.  הטריילר נראה סביר, כזה שעושה את העבודה, אבל לא הרבה מעבר לזה.

עוד סרט שהוקרן כבר בישראל (בפסטיבל חיפה) הוא "האדם העשירי" (El Rey del Once). הפעם מדובר באכזבה. פספסתי את ההקרנה שלו בחיפה, וגם כשהייתי השנה בפסטיבל ברלין, הסרט הזה חמק לי. אבל מסתבר שדניאל בורמן, במאי סימפטי שמרבה להתעסק בחיי הקהילה היהודית בבואנוס איירס (ואחד מסרטיו אף צולם בים המלח), הפעם האקדמיה הארגנטינאית מתעלמת כמעט לחלוטין מסרטו האחרון, ומעניקה לו רק מועמדות אחת – לפרס השחקנית (חולייטה זילברברג).

יש עוד כמה סרטים מסקרנים ברשימת המועמדים, שאולי עוד יגיעו להקרנות בישראל, למשל:

אור מסוכן (La Luz Incidente) – בימוי: אריאל רוטר

נדמה שמדובר בסרט עמוס אמוציות, אבל נדמה גם שרוטר יצר כאן סרט מרגש דווקא בגלל שהוא לכאורה נמנע מללחוץ על בלוטות הדמעות. הסיפור הוא על בחורה צעירה שעברה טרגדיה: היא איבדה את בן זוגה לחיים ואת אחיה בתאונת דרכים. עכשיו היא נותרה לבדה, עם שתי תינוקות תאומות שהיא צריכה לדאוג להן. בתוך הכאב הבלתי נתפס הזה היא רואה לפתע אור של תקווה – בחור מקסים וכריזמטי שנכנס אל חייה בסערה. סיפור האהבה המפתיע והסוחף הזה מתפתח מהר, והצעת החתונה לא מאחרת להגיע. אבל הבחורה הזו מנסה גם לעצור ולנסות להבין מה בעצם קורה פה, מה פשר האירועים האינטנסיביים האלו, ומה בעצם הבחור הזה רוצה ממנה, והאם המניעים שלו טהורים.

הצפיה בטריילר מפתיעה, כי נדמה שבעוד שהשחקנית הראשית אכן מתמסרת כל כולה לתפקיד הלא קל, הבמאי לוקח צעד אחורה, ומצלם את הסרט בשחור לבן יפה ומלטף, ומעטר את הסרט במוסיקת ג'אז קלילה ונעימה. נדמה לי שדווקא בשיטה הזו הוא יצליח להתקרב ולרגש.

"אור מסוכן" מועמד ל-13 פרסי סוּר: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקנית, שחקנית משנה, שחקן-תגלית, תסריט מקורי, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, ומוסיקה.

גילדה – לא מתחרטת על דבר (Gilda, No me Arrepiento de este Amor) – בימוי: לורנה מוניוז

אפשר בקלות ללגלג על הסרט הזה. ביופיק על זמרת מצליחה שנקטפה בטרם עת בכיכובה של נטליה אוריירו. עם זאת נדמה לי שיש כאן משהו שנוגע עמוקות בעם הארגנטינאי. מבוסס על חייה של זמרת בשם מרים אלחנדרה ביאנקי, שהיתה ידועה בשם הבמה גילדה, הסרט מספר את עלייתה לגדולה של זמרת צעירה מרקע לא קל, הצלחתה המטאורית, וסופה הטראגי –  מוות בתאונת דרכים חודש לפני יום הולדתה ה-35. הטריילר מגלה סרט קומוניקטיבי מלא בצבעים ובשירים פשוטים, ונדמה לי שנטלייה אוריירו קיבלה תפקיד שהיא יכולה לעשות מתוך שינה (הרי גם היא זמרת כוכבת בעצמה).

gilda-natalia-oreiro"גילדה" מועמד ל-12 פרסי סוּר: פרס הסרט, בימוי, שחקנית (נטליה אוריירו), 2 שחקני משנה, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, סאונד, ומוסיקה.

4 סרטים מועמדים לפרס המרכזי, פרס הסרט: "אזרח מכובד", "הלילה האחרון של פרנסיסקו סנקטיס", "אור מסוכן" ו"גילדה". אבל יש עוד דברים מעניינים ברשימת המועמדים, למשל:

בסוף המנהרה (Al Final del Túnel) – בימוי: רודריגו גראנדה

זה נראה כמו מותחן משובח ואפקטיבי. בחור המרותק לכסא גלגלים (לאונרדו סבארליה, אחד משני הנהגים מהסיפור הכי מדהים ב"סיפורים פרועים", והוא גם כיכב ב"עיר ללא גבולות", סרט יפה מלפני כעשור) משכיר חדר בדירתו לבחורה צעירה שהיא גם אמא צעירה לילדה חמודה. בעודו עובד במרתף הוא מגלה שחבורת שודדים זוממת לשדוד את הבנק הסמוך. בינתיים הוא מתאהב בדיירת החדשה, אבל מתברר גם שיכול להיות שהיא קשורה לשוד…

"בסוף המנהרה" מועמד ל-8 פרסי סוּר: עיצוב אמנותי, צילום, איפור, שחקנית-תגלית, שחקנית משנה, שחקן (סבארליה), עריכה, ומוסיקה.

וגם

הסרט עם השם הכי מדליק שפגשתי הרבה זמן

הדרך שבה רוב הדברים פועלים (Cómo Funcionan Casi Todas las Cosas) – בימוי: פרננדו סאלם

דרמה שנדמית מרגשת על אנשים בסוף העולם. בחורה צעירה עם עבודה משעממת עוברת טרגדיה – כמה ימים לפני חג המולד אביה נהרג בתאונה. גיבורת הסרט הופכת לסוכנת מכירות של אנציקלופדיות, במטרה להרוויח מספיק כסף כדי לטוס לאיטליה ולמצוא את אמא שלה. הטריילר היפה מקסים ומעניין, כי הוא גם מודרני וזורם, וגם מצליח להיראות כמו סרט שוליים שיש בו את הרגישות לאנשים שבדרך כלל אנחנו לא רואים.

como-funcionan"הדרך שבה רוב הדברים פועלים" מועמד ל-4 פרסי סוּר: פרס סרט הביכורים, תסריט מקורי, שחקנית משנה, ושחקנית-תגלית.

רשימת המועמדים פורסמה בסופ"ש האחרון, אבל הטקס עצמו יתקיים רק בעוד 4 חודשים, במרץ. אני אשתדל לא לשכוח את הארגנטינאים עד אז.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרסי סוּר 2016: המועמדים

  1. "אזרח מכובד" הוא סרט די טוב בסופו של דבר ואני גם ממש לא אופתע אם נמצא אותו ברשימה התשע של אוסקרים בעוד כשבועיים. הוא אכן מעט סנובי, אבל בעיניי הבעיה היותר גדולה שלו היא סוג של צילום כתף שכנראה מנסה לזייף נק' מבט ובמרבית רגעי הסרט המצלמה זזה מצד לצד ללא הרף (בנגיעות קטנות), מה שאותי אישית הוציא מריכוז.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s