האיש האחרון: הביקורת

(שם הסרט במקור: Z for Zachariah)

הסרט הזה הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל סאנדאנס, בינואר 2015. בעולם הדיגיטלי והמהיר של היום, לקח לסרט הזה רק שנתיים להגיע להקרנות מסחריות בישראל. הוא כבר כמעט עלה כאן לפני קצת יותר משנה, אבל רק כמעט. הוא עולה עכשיו, ורק אחרי שראיתי את הסרט הבנתי את ההיסוס.

כי "האיש האחרון" הוא סרט יפהפה, אבל סתום. סוג של משל מעניין מאוד, אבל עם נמשל לא ברור. קרייג זובל, הבמאי, התגלה לפני כמה שנים עם סרט נודניקי, עקשן, אבל די מדהים, שנקרא "ממושמעת" (Compliance). סרט דל תקציב מאוד שסיפר סיפור (אמיתי, מסתבר) על מנהלת משמרת בבורגריה כלשהי שגבר מסוים מותח אותה בטלפון, ובעודו מתחזה לשוטר, הוא גורם לה לעשות מעשים איומים ונוראים, בשם החוק, כביכול. סרט קטן-קטן, אבל עם סיפור עצום. הסרט הבא של אותו קרייג זובל הוא כבר סיפור אחר. הוא נראה הרבה יותר מושקע, יפה מאוד לעין, עם תמונות נוף עוצרות נשימה (שמצדיקות את ההגעה לקולנוע. צילומים כאלו צריך לראות על מסך גדול), אבל הסרט עצמו, גם כאן, הוא בעצם קטן. רק שלושה שחקנים יש בסרט הזה. ללא שחקני משנה. ללא ניצבים. מעט מאוד לוקיישנים. סרט קאמרי פצפון, שמבקש להתלבש בגלימה שגדולה עליו בכמה מספרים.

z-for-zachariahכי לא רק הצילום נראה כאן מפואר, והעבודה עם המוסיקה מרשימה, אלא גם נדמה לי שהסרט הזה מנסה לספר לי משל מסוים על אלהים, דת, אדם מול הטבע, אדם מול אדם תחת מטריית אלהים, או שאולי אין אלהים בכלל, והכל בידי האדם. או משהו כזה. הבעיה שלי עם הסרט היא שכל הסרט הוא משל, ולא היה ולו רגע אחד בסרט שהרגשתי בו אמת מסוימת. כל מהלך בסרט בא לשרת איזשהו רעיון נסתר, נמשל לא ברור, ומבחינה דרמטית הוא לא עובד, כי הוא משועבד כולו למשמעות הגדולה יותר של הסרט (שאני לא מבין).

וכך למשל אני לא ממש מאמין לסיפור האהבה הזה, כי אין כאן ממש תשוקה (ויש כאן גם פער גילים בין הגבר לאשה, שהיא בתולית למדי); אני גם לא ממש מבין את ההערה שהגבר זורק לכיוונה ברגע משבר מסוים, הערה שנוגעת להבדלי הגזע (הוא שחור, היא לבנה. מה זה קשור? לא דיברו על זה לפני כן, וזה לא יוזכר לאחר מכן); הקנאה של הגבר בבחור השני לא עובדת דרמטית, כי כאמור סיפור האהבה לא ממש מחזיק (שניהם לבד בעולם. זה יותר נסיבות המצב, ופחות סיפור התאהבות אמיתי. והבחור השלישי מצטרף רק מאוחר לסיפור); ובכלל, כל הסט-אפ לכל הסיפור הזה לא ממש ברור או מוסבר (כנראה שהתרחשה איזושהי שואה בעולם, והאנשים האלו הם היחידים שנותרו. או משהו כזה).

אז מה שנשאר הן כמה הערות שקופות למדי בנוגע לאלהים (צריך לפרק את הכנסיה שאבא שלה בנה כדי ליצר חשמל; היא מאמינה באלהים, וכך גם אחד משני הגברים. הגבר השני אתאיסט; יש סיפור של חטא, הריגה. האם יהיה עונש? ועוד כהנה וכהנה), אבל הן לא באמת מובילות לשום מקום, כי המשל נותר בגדר משל, ולא באמת יוצר הרגשה של דמויות אמיתיות בסיטואציה אמיתית, עם רגשות אמיתיים.

סרט מעניין, ויפה לעין, אני רק לא התחברתי אליו רגשית, ולא באמת ירדתי לסוף דעתו. סרט לא רע, אבל סתום.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s