הגיבורים של בוסטון: הביקורת

(שם הסרט במקור: Patriots Day)

יש לי הרבה דברים רעים להגיד על הסרט הזה, אבל, בסופו של יום, איכשהו, זה לא סרט כזה נורא.

פיטר ברג הוא לא במאי שאני ארצה לראות סרטים שלו בעתיד. או בעבר. תמיד נמנעתי מהדברים שהוא עשה, כי הם הריחו למרחוק כמו אותם סרטי אקשן גנרים ולא מעניינים ששוטפים את המסכים, ונראים כל אחד כמו הקודם, ובגלל זה נשכחים עוד לפני שיצאת מהאולם. אין בהם שכל, או עניין, והכל מכוון לעוד פיצוץ, ועוד מכות, ועוד מרדף. ומה אכפת מה קורה באמצע, ולמי.

אבל "הגיבורים של בוסטון" הדליק אצלי משהו. חשבתי: למה כל כך אהבתי את "קפטן פיליפס"? ולמה כל כך אהבתי את Zero Dark Thirty (הסרט ההוא על החיפוש אחרי בין-לאדן)? ולמה חשבתי ש"טיסה 93" הוא סרט אדיר? הרי בכל המקרים האלו היה מדובר במקרה אמיתי המשוחזר בצורה דרמטית, עם מתח, ועם אקשן, אבל בצורה שמושיבה אותי על קצה המושב, מרתקת. רציתי לראות אם הבמאי פיטר ברג יכול לעמוד בצל ענקים בזכות עצמו.

הוא לא יכול.

patriots-day2כי המתח, והעריכה, והעבודה עם המוסיקה, ובניית הדמויות, והובלת הסיפור בקצב דרמטי שיערב אותי רגשית – את כל העבודה המצוינת שעשו פול גרינגראס וקת'רין ביגאלו בסרטיהם – את כל זה להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת