המקום בינינו: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Space Between Us)

זה די מדהים איך סרט על יכולתה של הרוח האנושית לפרוץ גבולות מעבר לכל דמיון, איך סרט כזה אין בו טיפת אנושיות או שאר רוח.

אבל אני מקדים את המאוחר.

space-between-usלפני קצת יותר מ-25 שנה הלכתי לקולנוע לראות סרט שנקרא "הקשיבו לשירי" (Hear My Song). סרט בריטי עם ניחוח של שיר עם אירי. מאוד אהבתי את החום האנושי שנשב מהסרט הזה. והוליווד, כדרכה של הוליווד, מספחת אליה כל מה שנראה לה שיביא לה כסף. אז היא הביאה את הבמאי של "הקשיבו לשירי", אחד בשם פיטר צ'לסום, לאמריקה. כמה שנים אחרי "הקשיבו לשירי" הצ'לסום ביים סרט שנקרא "מעל כולם" (The Mighty), סיפור יפה ומרגש על חברות בין שני נערים דחויים (את האמא של אחד מהם שיחקה שרון סטון, שבסרט הזה ניסתה, והצליחה, להוכיח שהיא יותר מסתם אובייקט מיני). זה היה הסרט הטוב האחרון שצ'לסום ביים.

מאז "מעל כולם", שיצא ב-1998, צ'לסום ביים יחסית מעט סרטים, אבל כולם היו תוצרים תעשיתיים הוליוודים חסרי התלהבות וללא שמחת חיים יצירתית. סרטים שעושים כי צריך, לא כי רוצים. וצ'לסום נטחן עד דק במכונת הכסף האמריקאית, ודבר לא נשאר מהבמאי החם והמלבב שהביא לי לפני 25 שנים את "הקשיבו לשירי" המרגש. והתוצאה העצובה: "המקום בינינו".

שום דבר לא עובד בסרט הזה. כלום. כי יש כאן, לכאורה, סיפור על חוסר הגבולות של המחשבה האנושית. איך הרוח האנושית יכולה לפרוץ, ליזום, להניע, להזיז הרים, לחשוב על דברים דמיוניים כמעט, ואז גם ליישם אותם. סיפור על נער שנולד במאדים ואינו יכול לחיות בתנאי האטמוספירה של כדור הארץ, ובכל זאת ולמרות הכל הוא מגיע לכאן, מוצא אהבה, ולוקח אותה למסע סוחף אל הכרה שכמעט הכל אפשרי אם הרוח האנושית באמת מחויבת למטרה.

אבל זה רק הסיפור. יש גם את העיבוד לקולנוע. וצ'לסום, שנמצא כבר הרבה יותר מדי זמן בהוליווד, יודע שצריך מוסיקה בסרטים כדי להזיז משהו רגשי אצל הצופים. אז הוא שם מוסיקה. הרבה מוסיקה. הרבה מאוד. מאוד מאוד. אין רגע שקט בסרט הזה. וכך, גם כשהוא כבר עושה משהו נכון (למשל: מוסיקה קצבית שיושבת טוב על קטעי מרדף) – זה כבר חלק מקקופוניה שלמה, ואי אפשר להפריד את החלקים הטובים של המוסיקה, מכל שאר הרגעים המיותרים שבהם אין שקט, ואי אפשר להקשיב להלמות הלב.

אבל המוסיקה היא רק הסימפטום. כי אין כאן הבנה בכלל של הסיפור. הרי יש כאן סיטואציה קלאסית של "דג מחוץ למים". וזה לא סתם שהסצינה היחידה שעובדת בסרט הזה היא סצינה קצרה (מדי) בכיתה בבית הספר. הילד מגיע, נכנס לכיתה שבה החברה שלו נמצאת. וחוסר ההבנה שלו את העולם יוצר 2-3 רגעים משעשעים. זה היה צריך להיות הסרט. או לפחות נקודת הפתיחה שלו. הדרך שבה ילד חוץ מסתגל לחיים כאן, אבל מתוך העובדה שהוא מבחוץ, הוא יכול לחשוב אחרת, לפרוץ גבולות, לסחוף את החברה, את מושא האהבה, אל מעבר לגבולות הדמיון. אבל עובר בערך חצי סרט עד שמגיעים לסצינה הזאת בביה"ס. עד אז יש רצף של סצינות קצרות מדי, שגויות מבחינה דרמטית, לא מאוד מעניינות, ועשויות בקצרנות מתסכלת, שלא משאירה מקום ללב לבנות אמפטיה כלפי הדמויות (וכאמור, עם קקופוניה מוסיקלית שמשתלטת על האוזן, כך כשגם כשיש מוסיקת רוק טובה, היא נעלמת בבליל רועש של בלגן מעצבן).

אז גם כל מה שקורה אחרי אותה סצינה בביה"ס, לכאורה סיפור סוחף ומרגש, למעשה יותר סרט שבנוי לפי נוסחאות הוליוודיות, ולא לפי רגש או מחשבה אנושית. והסיפור של דמות המדען, בגילומו של גרי אולדמן, הוא האלמנט הכי צורם בסרט. הוא מנסה להציב אלמנטים חיצוניים, כלכליים, מוסכמות חברתיות, ועוד הגבלות כאלו ואחרות, על היוזמה האנושית, אבל הסיפור של הדמות הזו כל כך לא קיים בסרט, עד שגם שחקן משובח כמו אולדמן לא יכול לאין-תסריט של הדמות שלו. הסצינה הראשונה של הסרט היא סצינה המתארת נאום של האולדמן בפני קהל שפורץ כל הזמן במחיאות כפיים. כל הזמן חשבתי על מה ולמה מחיאות הכפיים האלו. הרי לא למדתי להכיר ולדעת אף אחת מהדמויות האלו עדיין. מסתבר שזו הדרך של צ'לסום לבנות מתח דרמטי, בעזרת פס-קול מוגבר של רעש לבן. אבל זה לא עובד, כי אין את זה בתסריט, הסצינות קצרות מדי, והרעש הזה רק מפריע לי לחשוב, להרגיש.

וכך במאי שפעם אהבתי יוצר כאן סרט שהוא פספוס עצום. יש כאן חומר יפה שבידיים של במאי אחר (או של במאי אחד בשם צ'לסום, אי שם בשנות ה-90) היה הופך לסרט מרגש וחכם. כמו שהוא, "המקום בינינו" הוא סיפור יפה שהופך לסרט מעיק ומתסכל.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s