גופו 2017: המועמדויות

במהלך שנת 2017 ראיתי 4 סרטים רומנים מאת 4 מהמובילים בבמאי רומניה של היום. אחד מהסרטים האלו גם הופץ מסחרית בישראל לא מזמן. אתמול התפרסמה ברומניה רשימת הסרטים המועמדים לפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לקולנוע. כל הסרטים שראיתי נמצאים ברשימה ואף קיבלו כמות מכובדת של מועמדויות. ויש עוד כמה סרטים ברשימה הזו שראוי להזכיר. אבל נתחיל בהתחלה:

סיירהנבאדה (Sieranevada) – כריסטי פויו

sieranevadaסרטו המתיש (3 שעות), אם כי לא חסר עניין לחלוטין של כריסטי פויו, המתרחש ברובו בבית אחד, הוא הסרט המוביל במספר המועמדויות לגופו השנה. סרטו הקודם של פויו, "אורורה", היה הזוכה הגדול של פרסי הגופו לשנת 2012, וגם הוא היה סרט מעניין אך מתיש (וגם הוא ארך 3 שעות). "סיירהנבאדה" שייך לז'אנר הסרטים של "המשפחה מתכנסת לרגל אירוע וכל הסודות יוצאים" (נגיד, "לילסדה" היותר מוצלח). היתרון שלו (וגם החסרון) הוא הזמן הפחות או יותר אמיתי שבו הוא מתרחש, וצפיפות המקום. אבל באורך של שלוש שעות הסרט בעיקר עייף ותסכל אותי, כמו, פחות או יותר, הסרט הקודם של אותו במאי. מצד שני, הסרט הזה היה בפסטיבל קאן, וגם היה נציג רומניה לאוסקר השנה.

צריך לשים לב שבקטגוריית שחקנית המשנה מועמדות 5 שחקניות. 4 (ארבע!) מתוכן מועמדות על תפקידן ב"סיירהנבאדה". אבל הסרט הזה צבר הרבה מועמדויות אחרות, ובסיכום הכללי יש לו 16 מועמדויות לפרס הגופו: מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן (מימי בראנסקו, "יום שלישי אחרי החגים"), שחקנית, שחקן משנה, 4 שחקניות משנה, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור/ עיצוב שיער.

לבבות מצולקים (Inimi Cicatrizate) – ראדו ז'ודה

inimi-cicatrizateאת הסרט הזה ראיתי בפסטיבל חיפה, ולמרות שגם הוא היה מתיש (שעתיים וחצי), החוויה שלי ממנו היתה חיובית. שני סרטיו הקודמים של ז'ודה זכו בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הרומנית. "כולם במשפחה שלנו" היתה דרמה מרוכזת ועוצמתית על האלימות הנמצאת בתוך היצור האנושי, ועל התנאים שבה היא יכולה להתפרץ. "בראבו" היה מרשים אבל פחות מרוכז ופחות טוב, ועם זאת, הוא עורר דיון ציבורי נרחב ברומניה על הגזענות שהיתה ועודנה טבועה ברומניה ובכלל. "לבבות מצולקים" האחרון של ז'ודה הוא, בערך, ביוגרפיה של סופר ומשורר רומני מתחילת המאה ה-20. רוב הסרט מתרחש בבית הבראה בו מתאכסן האמן החולה. מכיוון שאין לי נגיעה ליצירתו של האמן הזה, מה שנגע בי בעיקר בסרט הזה היא האהבה שפורחת גם במקום שבו המוות שולט. סרט סבלני מאוד (מדי), אבל עם לב פועם בכל זאת.

"לבבות מצולקים" מועמד ל-10 פרסי גופו: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן משנה, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור/ עיצוב שיער.

בגרות (Bacalaureat) – כריסטיאן מונג'יו

bacalaureat1סרטו היפה של מונג'יו עבר כאן על המסכים מהר מדי, אולי בגלל הטון השקט שלו, כזה שנמנע מהצעקה והכעס שהניעו את סרטיו הקודמים וחורכי הקרביים "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים"  ו"מעבר לגבעות". הסיפור על האב שמנסה לדאוג לעתידה של ביתו בכל האמצעים האפשריים מבויים ביד בטוחה, והיה גם הוא בפסטיבל קאן האחרון.

"בגרות" מועמד ל-9 פרסי גופו: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, תסריט, עריכה, סאונד, ועיצוב אמנותי.

לא חוקי (Ilegitim) – אדריאן סיטארו

ilegitimראיתי שני סרטים של סיטארו בעבר. אחד מהם היה מצוין בעיניי. גם השני היה לא רע. השלישי, "לא חוקי", כבר היה אכזבה, למרות שגם בו מצאתי רגעים טובים. סיפורה של בחורה צעירה המנהלת מערכת יחסים רומנטית עם אחיה התאום ונכנסת להריון ממנו. אז להפיל או לא, זו השאלה.

סרטיו הקודמים של סיטארו זכו לאהבה מהאקדמיה הרומנית, ולהרבה מועמדויות. "לא חוקי" מקבל פחות אהבה. הוא לא מועמד לפרס הסרט בכלל, ורק ל-5 פרסי גופו: בימוי, שחקנית (הדבר הכי טוב בסרט הזה), שחקן משנה, עריכה, וסאונד.

אלו הם 4 הסרטים הרומנים שראיתי בשנה שעברה. ויש ברשימת המועמדויות גם סרטים מסקרנים שלא ראיתי:

כלבים (Câini) – בוגדן מיריצ'ה

הסרט הזה הוקרן בפסטיבל חיפה, וסימנתי לעצמי לראות אותו, אבל דילגתי עליו בגלל התנגשות בלו"ז עם הקרנות אחרות. כנראה הייתי צריך להתעקש יותר. "כלבים" נראה כסרט מסקרן, סוג של גרסה רומנית (לפחות באוירה) של "לא ארץ לזקנים" של האחים כהן. בחור צעיר מגיע מהעיר הגדולה אל שטח אדמה גדול וצחיח על גבול רומניה-אוקראינה. השטח הזה היה שייך לסבא שלו שנפטר לאחרונה, והבחור מבקש למכור את שטח האדמה הזה. מה שהוא לא יודע הוא שסבא שלו היה כנראה ראש כנופיית הברחות שפעלה על קו הגבול הזה, והחבורה האלימה שהוא הנהיג לא תיתן לפישר הקטן מהעיר לחתוך להם את עורק החיים שלהם. הטריילר חסר המילים מרשים:

"כלבים" מועמד ל-13 פרסי גופו: פרס הסרט, פרס סרט הביכורים, בימוי, שחקן, שחקן משנה (ולאד איבאנוב, המבהיל מ "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים"), תסריט, צילום, עריכה, סאונד, מוסיקה, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור/ עיצוב שיער.

2 טפסים של לוטו (Douã Lozuri) – פול נגואסקו

"…במאים רומנים לא יודעים לעשות סרטים. יש לנו ארץ יפהפיה, אבל הם מראים רק את הצד העכור והטראגי של החיים כאן…"

זה המשפט שנאמר בסוף הטריילר של הסרט הזה. נדמה שהסרט הזה לא שייך בכלל לחבורת הסרטים הרומנים שמגיעה בד"כ לכדי הכרה רחבה, אבל הנה הוא כאן ברשימת המועמדים לפרס האקדמיה הרומנית. אמנם הוא נחשב לבעל הסיכויים הנמוכים יותר, אבל זה מרענן לראות אותו כאן: סרט קומי בסיסי שנראה אפקטיבי ומצחיק על שלושה חברים שלומיאלים, עניים, שותים, מהמרים, שקונים במשותף טופס לוטו ו…זוכים!. עכשיו, איפה אותו טופס נחשק? והחיפוש מתחיל.

"2 טפסים של לוטו" מועמד ל-5 פרסי גופו: פרס הסרט הטוב ביותר, תסריט, מוסיקה, תלבושות, ואיפור/ עיצוב שיער.

אופק (Orizont) – מריאן קרישאן

סרט מסקרן על גבר לא צעיר שחוזר לרומניה אחרי שנים בחו"ל, ומחליט לקנות בית הארחה מבודד ולתפעל אותו כמלון לרווחת המטיילים. הבעיה היא שגם ארגוני פשע מקומיים מצד אחד, והמשטרה מצד שני, מגלים עניין במקום, והאידיליה נסדקת בתהליך איטי אך קבוע.

orizontהטריילר יוצר אוירה מעניינת, והסרט הזה אמנם לא מועמד לפרס הסרט הטוב, אבל כן מועמד ל-4 פרסים אחרים: פרס השחקן, שחקנית, צילום (אולג מוטו, "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים", "מעבר לגבעות", "מותו של מר לזרסקו"), ומוסיקה.


  • אדיראן טיטיאני, השחקן הרומני שביקר בסתיו האחרון בפסטיבל חיפה, מועמד לפרס השחקן הראשי על תפקידו ב"בגרות", וגם לפרס שחקן המשנה, על תפקידו ב"לא חוקי".

  • כל המועמדים לפרס התסריט הם בעצם הבמאים שביימו את התסריט שהם עצמם כתבו.

  • לפרס הסרט האירופי הטוב מועמדים: "הבן של שאול" ההונגרי, "טוני ארדמן" הגרמני, "איילים" האיסלנדי, "יונה ישבה על ענף מהרהרת על הקיום" השבדי, ו"האי הקטן" הספרדי.

  • טקס חלקות הפרסים יתקיים ב-21 במרץ.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “גופו 2017: המועמדויות

  1. לצערי ראיתי השנה רק את ״בגרות״ ו״לא חוקי״. את שניהם לא אהבתי. ״לא חוקי״ הוא ניסוי ראוי להערכה, אבל כושל. ו״בגרות״ הוא בעיני כמו פארודיה על קולנוע רומני עכשווי, אבל אני כנראה בעמדת מיעוט לגביו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s