הסוכן: הביקורת

(שם הסרט במקור: Forushande)

היו לי לא מעט בעיות עם הסרטים של אשגר פאראהדי בעבר (הנה, כאן כתבתי על "פרידה". וכאן על "העבר"). לצד יכולותיו הדרמטיות המוכחות והאקפטיביות למדי, היתה לי הרגשה שהתסריטים שלו מתפתחים בצורה מניפולטיבית מדי. שעומס הטרגדיות הנופלות על הדמויות שלו מכוונות מדי ע"י התסריטאי, והופכות את הסרט לדי מגוחך ואף מעצבן. והיתה לי גם הרגשה שהוא גם קצת שוביניסט. כל זה נעלם עם צפייה ב"הסוכן". כמעט.

כי כאן יש חוט סיפורי אחד. מקרה טראגי אחד שמתרחש, אמנם באותה מקריות שבה התרחשו האסונות בסרטיו הקודמים של פארהאדי, אבל אין כאן סדרה של אסונות, שלכאורה אף אחד לא אשם בהם, אלא דיון אחר ושונה.

רוב הסרט, להבנתי, מסתובב בטריטוריות של האנקה, רק בספירות פחות קיצוניות, יותר ארציות. ב"סוכן" בוחן פארהאדי את גבולות הרוע האנושי, הכעס, הנקמה – ומהצד השני – הסליחה. החסרון של הסרט היא חוסר המיקוד שלו, כי גם כשמגיע סוג של פתרון, הוא יותר דאוס-אקס-מאכינה, ולא מעשה ידי אדם, או שאולי כן, ואלהים/גורל דחף אותו לידי כך. מה גם שיש בסרט סצינה אחת (יפהפיה ומרגשת מאוד) שבה להמשיך לקרוא