פרסי סוּר 2016: הזוכים

כן, זו לא טעות. אתמול, ה-28/03/2017, חולקו בארגנטינה פרסי הסוּר של האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע לשנת 2016. את רשימת המועמדויות פרסמה האקדמיה לפני יותר מארבעה חודשים, כבר בתחילת דצמבר האחרון (הנה תזכורת לסרטים הבולטים ברשימה), ואתמול בערב (היום בבוקר שעון ישראל) נאותה האקדמיה, סוף סוף, לכבד את הסרטים בפרסים הנכספים.

מאז שפורסמה רשימת המועמדויות, הספקתי כבר לצפות באחד הסרטים המרכזיים ברשימה (ואף מאוד לחבב אותו). "ג'ילדה, לא מתחרטת על האהבה הזו", סיפורה האמיתי של ג'ילדה, זמרת עם ידועה בארגנטינה, שמצאה את מותה באופן טראגי בתאונת דרכים בגיל 34. "ג'ילדה" אכן זכה אתמול ב-5 פרסי סוּר לתלבושות, איפור, סאונד, מוסיקה, וחשוב מכל: פרס לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד הראשי, נטליה אוריירו בתפקיד ג'ילדה. כך זה נראה בספרדית:

הסרט הפייבוריט לזכיה היה הסרט הארגנטינאי היציג של 2016, "אזרח מכובד", אבל הסרט הזה זכה רק ב-3 פרסי סוּר: פרס לשחקן הראשי, אוסקר מרטינז, לשחקן המשנה, ולתסריט המקורי.

סרט עם שם מדליק, "איך רוב הדברים עובדים" (Como Funcionan Casi Todas las Cosas) מספר על בחורה צעירה שעובדת בעבודה מייאשת בתוך בוטקה של גביית כסף בכביש אגרה, או משהו כזה. אמא עזבה כשהיא היתה ילדה, ואין לה ממש חיים שמחים. ועכשיו גם אבא שלה מת בתאונה. מחוסר ברירה היא לוקחת על עצמה את עבודתו של אביה המנוח, מכירה של אנציקלופדיות מדלת לדלת. אשה ותיקה בשטח המכירות מתלווה אליה למסע, לפגישה של ארגנטינה והאנשים הפשוטים החיים בה, בנסיון למכור להם קצת ידע אנציקלופדי, כמו גם נסיון להבין אם הידע הזה עוזר, או בכלל נחוץ בשביל…לחיות. הטריילר מרטיב את בלוטות הרוק, והסרט המסקרן הזה זכה אתמול ב-3 פרסי סוּר: פרס סרט הביכורים, שחקנית המשנה, והשחקנית המבטיחה.

אז מה שנשאר הוא הסרט שזכה בפרס הגדול, ובאופן מפתיע מדובר בסרט שיש בו ניגוד בין התוכן המאוד כואב ועצוב שלו לבין הרוח הג'אזית הקלילה בה הוא מתנהל, ואולי דווקא בגלל זה הוא ריגש את ארגנטינה עד כדי כך שהוא זכה בפרס הגדול. "אור מסוכן" (La Luz Incidente) מספר על אשה שעוברת טרגדיה קשה: אחיה ובן זוגה מתים באופן פתאומי בתאונה, והיא נשארת לבדה עם בנותיה הקטנות. היגון קשה מנשוא, הכאב גדול. ואז נכנס לחייה גבר חדש, והרומן מתפתח במהירות מטורפת, ואפילו הצעת נישואין מגיעה חיש קל. האם זהו היגון העמוק שמניע את האשה, או שבאמת יש כאן אהבה חדשה? והאם יש מניע נסתר לגבר הזה, שמציע עולם ומלואו לאשה הפגועה הזו, או שכוונותיו טהורות?

מצולם בשחור-לבן יפהפה (את זה אפשר לראות בטריילר), וממוקם בארנגטינה של שנות ה-60, לכאורה מרחיק את העיסוק בכאב לאז ושם, אבל דווקא בגלל זה הוא כנראה נוגע באנשים כאן ועכשיו.

"אור מסוכן" זכה ב-6 פרסי סוּר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (מישהו בשם אריאל רוטר), שחקן מבטיח, עריכה, צילום, ועיצוב אמנותי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s