מחר הכל מתחיל: הביקורת

(שם הסרט במקור: Demain Tout Commence)

החיים הם רכבת הרים של שמחות ורגעי עצב. אמנות החיים היא היכולת לשרוד את הנסיעה הזו, את המעברים הלפעמים חדים בין שחוק לעצב, את החיים. היכולת למצות את הרגש מהרגעים השקטים, ואת הכיף מהרגעים השמחים. לחיות. באומץ.

הפסקה הראשונה הזו אולי גדולה מדי על הסרט הזה, "מחר הכל מתחיל", אבל, מצד שני, אולי לא כל כך. כי, מצד אחד, צריך לעשות לסרט הזה הנחות. כי התסריט שלו מחורר ושרירותי בלא מעט רגעים, ויש בו מעברים חדים מדי בין רגעי שמחה גדולים לרגעים טראגיים מאוד. אבל, מצד שני, הבמאי הלא מוכר הזה, אמנם עושה דברים בצורה לא מאוד מקורית, אבל הוא כן מביים את "מחר הכל מתחיל" לפי הספר. ממש לפי הספר. ואת הספר הזה, אם הוא אכן נמצא איפשהו, מישהו הרי כתב על בסיס דברים שעובדים. והסרט הזה אכן עובד.

עם כמה רגעים בצילום שמרחיבים את הנשמה, בעיקר כמה רגעים שבהם המצלמה עולה למעלה, מביטה במשימת החיים ממבט על, ובלא מעט רגעים אחרים שבהם המצלמה מוסיפה הרבה אנרגיה, ועם עבודה משובחת עם מוסיקה, שיודעת בדיוק מתי לעלות ולהמריץ את האנרגיה, ומתי להאט ולהעלות את הרגש, ובעיקר היכולת לדעת לאזן את השניים, לטוות חוט רגשי שעולה ויורד, מצחיק ומרגש במידה, הסרט הזה עובד למרות הפשטות ואפילו הפשטנות שלו.

כי מעבר לבמאי שעושה כאן עבודה טובה, יש כאן גם שחקן אחד גדול. קוראים לו עומאר סי. אחרי כמה סרטים שבהם הוא כיכב, אני חושב שאפשר כבר לומר בבטחון שמדובר באחד השחקנים הכי טובים בעולם היום. לא פחות. כי כמה אנרגיה יש לו, לעומאר סי. כמה כריזמה. איזה תזמון קומי נפלא, ואיזו נדיבות לא לקחת את כל אור הזרקורים לעצמו, אלא לדעת לחלוק אותו עם השותפים שלו לסצינה. הכימיה של עומאר סי כאן בסרט עם הילדה היא פשוט מחשמלת. שניהם שורפים את המסך בסצינות לא הכי מתוחכמות, אבל כשמגיעים הרגעים היותר שקטים, פתאום אני מבין איך ועד כמה נתפסתי ונקשרתי לדמויות האלו. פתאום דמעה מופיעה. והרי התסריט כמעט דבילי, וקלמנס פואזי (היפה) משתדלת אבל נוטה יותר מדי לדרמטיות, אבל מרכז הסרט, הלב שלו, עומאר סי והילדה (גלוריה קולסטון קוראים לה) – כל כך שובים את הלב, כל כך סוחפים, עד שגם אם התסריט לא בדיוק חכם, הרגש עובד שעות נוספות בסרט הזה, שמח בשמחתם (ויש הרבה רגעים שמחים בסרט הזה), ומתרגש כשקורים להם דברים עצובים (וגם כאלו יש לעיתים).

רכבת הרים של רגש הסרט הזה. לא סרט עמוק במיוחד, אבל כיפי, סוחף, מרגש, בגלל עבודת בימוי מדויקת, ובגלל המשחק של ההוא מ"מחוברים לחיים", שכבר הספיק לעשות עוד כמה דברים ("סמבה", "מסייה שוקולד"), והוא מוכיח כאן שוב שהוא שחקן נהדר, שהופך את הסרט הזה לנהדר גם כן.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “מחר הכל מתחיל: הביקורת

  1. שכחת לציין שהוא וורסיה צרפתית על סרט מקסיקני ספרדי מצוין מלפני כמה שנים

  2. ממשיך את איתמר …הסרט המקסיקני היה הרבה יותר אוטנטי וחד ..משהו לא מתרומם בסרט ומשאיר את עומר סי עם התפקיד המדהים במחוברים ותו לא .

  3. נהנית לקרוא הביקורת שלך. בניקוד למבקרים הפוסלים והחורצים באכזריות…אתה רך ונעים וחכם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s