אני, דניאל בלייק: הביקורת

(שם הסרט במקור: I, Daniel Blake)

קל לי להבין איך הסרט הזה זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן בשנה שעברה. הפסטיבל החשוב בעולם, זה שמקדש איכות קולנועית יוצאת דופן. ובכל זאת, גם אם אני מעריך מאוד את הסרט הזה, בכל זאת יצאתי ממנו קצת מאוכזב.

כי מצד אחד, אכן קן לואץ' חוזר לפורמה כאן. אחרי כמעט עשור שבו הוא די התברבר, עם קומדיות הזויות כמו "מחפשים את אריק", או סתם סרטים עייפים כמו "המועדון של ג'ימי", היה נדמה לי שלקן לואץ' כבר די נמאס מקולנוע. והוא אכן לקח הפסקה מאז סרטו האחרון, והיו דיבורים על פרישה. והנה הוא חוזר, ומה שהיה אמור להיות משהו אנרגטי וסוחף מתגלה, במפתיע, כסרט בוגר של יוצר שיודע בדיוק מה הוא רוצה, ואיך להשיג את זה. קן לואץ' מביים כבר יותר מחמישים שנה, אבל נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאני רואה אותו ממש מביים. ברוב סרטיו הוא הסתמך על התסריט, ובעזרת הדרכת שחקנים צמודה הוא ידע פשוט לעקוב אחרי הסיפור, להבליט את המצפון החברתי שלו, ולתת לי לדפוק את הראש בקיר מרוב תסכול על הדרך שבה פשוטי העם נדפקים ע"י המערכת. ב"אני, דניאל בלייק" קן לואץ' לא רק הולך אחרי הדמויות והסיפור, אלא הוא ממש קובע קצב מדוד, והולך בצניעות ובשקט. יש כמה וכמה פיידים לשחור אחרי כמה סצינות בסרט. הדרך של לואץ' להוריד הילוך. הדמויות, כולן, שקטות, מנומסות, והכל מתנהל ברוגע. קן לואץ' נותן לסיפור לשקוע לאט בתוך הנשמה של הצופים בעזרת עבודת בימוי מרשימה של במאי ותיק ומיומן.

מצד שני, זהו גם החסרון של הסרט. כי כמו כל סרטיו, גם הסרט הזה דן במאבק האיש הפשוט במערכת. ואני מבין שצריך לבנות מתח ותסכול, אבל צריך גם להגיע לנקודות מסוימות בסרט ולפרוק את המתח הזה. לצעוק. למחות. להפוך שולחנות. להתפרע קצת. ואת זה אין כאן. קן לואץ' בן ה-80 כל כך מסור לקצב האיטי הזה שבאיזשהו מקום הוא מתחיל לתסכל אותי. הסירוב של הסרט הזה לצאת מכליו אפילו ברגעיו המתסכלים ביותר יוצר בתורו סרט שאולי בונה כעס כלפי המערכת, אבל לא מצליח לבטא את אותו כעס.

ויותר מכך, נדמה שהפעם התסריט של הסרט, בהדרכתו של הבמאי, יוצר דמויות של טובים מוחלטים מול רעים מוחלטים. והרי מדובר בסרט מציאות, סרט שמוצא את הגיבורים שלו ברחוב, בשכונות, לא בבוורלי הילס. והאנשים האלו הם אינם אנשים מושלמים. חלקם טובים בבסיסם, אבל יש להם גם חסרונות. אבל לא שני אלו שמובילים את הסרט הזה:

דניאל בלייק הוא איש טוב. טוב מאוד. ממש מציאה. אלמן שעבר התקף לב ונמצא במאבק בלתי פוסק מול הרשויות כדי שיאשרו לו קצבה עד שהרופאים יאשרו לו לחזור לעבוד, אבל הוא לא צועק או מתפרע. להיפך. הוא הולך ועושה את כל המשימות המופרכות שהממסד מפיל עליו. בשקט. בהכנעה. בסבלנות אינסופית. והוא אפילו מוצא בליבו מקום לעזור לאישה צעירה ומוכת גורל המטופלת בשני ילדים.

גם היא אשה טובה. טובה מאוד. ממש טובה. מנסה באמת לשרוד בציפורניים. לטפל בילדים בהכנעה. בכוחותיה האחרונים. בגרושים האחרונים שיש לה בכיס. שני אנשים טובים עוזרים אחד לשני מול ממסד אכזר. הרי הפקידים האלו מבצעים נהלים. וזהו. הם רעים. ממש רעים (וגם אם יש פקידה אחת טובה ומבינה, היא מיד מקבלת נזיפה על טוב הלב שהפגינה. כי אלו הם פני הממסד. רעים).

ב"ליידיבירד", הסרט של קן לואץ' שהכי קרע לי את הלב (ואחד הסרטים הכי קשים שראיתי בחיי), לגיבורת הסרט יש פיוז קצר מאוד, ובדקה ניתן להדליק אותה. היא מתפרעת וצועקת, אבל מתוך חוסר השקט הזה עולה אישה עם לב טוב שהחיים התאכזרו אליה, ואז בא הממסד והתאכזר אליה עוד קצת. או הרבה. והתסכול של הסרט ההוא שוטף את החושים. דווקא בגלל שהאשה ההיא לא מושלמת, דווקא בגלל זה הקשר שלי עם הנעשה על המסך היה כל כך משפיע. ב"אני, דניאל בלייק", הטובים טובים מדי, והרעים רעים מדי. והגישה השקטה של הבימוי, מרשימה ככל שתהיה, לא עוזרת לתסכול הזה להיבנות.

הסצינה היחידה שהביאה דמעות לעיניי בסרט הזה היתה סצינה במרכז סיוע. הסצינה היחידה שיש בה כפל משמעות. חמלה כלפי אישה שמקבלת עזרה ברגעים שהיא הכי זקוקה לה, ובאותה מידה, הרגשה כואבת של השפלה על כך שהיא בכלל צריכה עזרה. כל שאר הסצינות בסרט הזה נעדרות את אותה מורכבות, אותה דואליות. כי החיים הם לא שחור ולבן. וקן לואץ', שעושה סרטי מציאות, מפספס כאן את המציאות כי הוא לא באמת מבטא את המורכבות של הפרוטגוניסטים או של האנטגוניסטים.

אז מה שנשאר הוא סרט עם לב במקום הנכון, ועם תצוגת בימוי מרשימה ובטוחה בעצמה, שלא ממש מצטרפת לסרט שבאמת משאיר חותם. סרט יפה, אבל רחוק מלהיות סרט שאני אקח איתי הלאה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אני, דניאל בלייק: הביקורת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s