פסטיבל קולנוע איטלקי: מהיר כמו הרוח

(שם הסרט במקור: Veloce Come il Vento)

לפני כמה ימים התקיים באיטליה טקס חלוקת פרסי דוד די דונטלו, פרסי האקדמיה שלהם (כתבתי עליו כאן). מבין כל הסרטים שהיו מועמדים, הכי סיקרן אותי הסרט הזה, "מהיר כמו הרוח". אמנם, על פניו, מדובר בסרט מירוצי מכוניות פשטני, כי בסרטי "מהיר ועצבני" למינהו יש בעיקר שואו, רעש, אקשן, ומעט מאוד אנושיות. ושואו ריק לבדו לא מעניין אותי, ולמעשה דוחה אותי. אבל ב"מהיר כמו הרוח" יש הרבה יותר מזה. והוא אכן מקיים את ההבטחה. סרט מהנה, מרתק, מרגש, סוחף.

כי יש כאן, בתוך האדרנלין של מירוצי המכוניות, יש כאן להמשיך לקרוא

שקית של גולות: הביקורת

(שם הסרט במקור: Un Sac de Billes)

כשראיתי את הטריילר, נאנחתי ונרתעתי. עוד סרט שואה. ועוד כזה שנראה מתנחמד מדי, מתקתק מדי. לא בשבילי. רק שבסוף הטריילר היה כתוב שמו של הבמאי: כריסטיאן דוגאיי. חשבתי: רגע, לפני כמה שנים ראיתי סרט של הבמאי הזה, ומאוד אהבתי אותו. רציתי לתת לסרט החדש של הבמאי הזה הזדמנות.

זה לא עובד. כמו הטריילר, הסרט עצמו גם הוא בעיקר מרתיע.

כריסטיאן דוגאיי הוא במאי מוכשר. אין לי ספק בכך. רואים את זה גם כאן, ב"שקית של גולות" הלא טוב. בביקורת שלי על "ז'אפלו", סרטו הקודם (והנהדר) של דוגאיי, כתבתי בין היתר ש להמשיך לקרוא