פסטיבל סידני 2017: רצח במלון הילטון על הנילוס

(שם הסרט במקור: The Nile Hilton Incident)

מאוד כדאי לחפש את הסרט הזה. אבל כדאי גם לדעת מה בדיוק מחפשים.

כי הסרט הזה מגיע משוודיה, אבל הוא מתרחש כולו בקהיר, מצרים, ומדבר ערבית לכל אורכו. כך שהוא בעצם סרט מצרי, רק שהמצרים בחיים לא היו עושים סרט כזה.

פארס פארס ("יאללה יאללה") הוא הרוח החיה מאחורי הסרט הזה. הוא המפיק, והוא גם השחקן הראשי. והוא מרשים מאוד כשוטר מושחת שלאט לאט מתעורר להבין באיזה עולם הוא חי.

כי הנה, מתרחש רצח במלון הילטון. החשוד העיקרי הוא מישהו מקושר מאוד לשלטון. אז השוטר מרחרח טיפה, וכבר הכל מושתק. הרחרוח הקל הזה התחיל לגלגל שרשרת אירועים שתסתיים רק בהפיכה של כיכר תחריר. אבל, וזה העניין הגדול כאן, ההפיכה הזו בעצם לא שינתה שום דבר. השחיתות העמוקה ממשיכה, ואותם אנשים שלקחו שוחד ממשיכים במעשיהם, וממשיכים להחליק פשעים כאילו לא היו דברים מעולם.

"רצח במלון הילטון על הנילוס" הוא סרט של בעירה איטית. בחלקים נרחבים שלו הוא בכלל סרט אוירה. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פסטיבל סידני 2017: אנה, אהובתי

(שם הסרט במקור: Ana, Mon Amour)

שם הסרט בצרפתית, אבל הסרט הזה מגיע מרומניה. לפני כמה שנים, קאלין פטר נצר זכה בהרבה מאוד פרסים על סרטו הקודם "בן יחיד" (שבסופו של דבר התברר כסרט מעצבן ומפוספס למדי). "בן יחיד" זכה גם, בין היתר, בפרס הראשון של פסטיבל ברלין. השנה חזר נצר לשם עם סרטו החדש, וזכה באחד הפרסים המשניים. באופן משונה, למרות שגם עם הסרט החדש יש לי בעיות, אני אוהב אותו יותר מהסרט הקודם.

בגדול, "אנה, אהובתי" הוא כרוניקה של מערכת יחסים בין שני צעירים מהפגישה הראשונה ועד לסוף מערכת היחסים. כרוניקה של עליות וירידות, אהבה בוערת, משברים, התגברויות, עד למשבר האחרון שסודק הכל, ולטרגדיה שמגיעה בסופו. או שלא. כי מצד אחד, נצר באמת משקיע את כל כולו בתיאור מערכת היחסים הזו, וזה משאיר איזשהו משקל. סוג של גרסה רומנית של "בלו ולנטיין", אם כי לטעמי, יותר טוב מהסרט האמריקאי ההוא (שהערכתי את המשחק בו, אבל עצבן אותי שיש בו התחלה וסוף, אבל אין לו אמצע. בסרט הרומני יש הרבה אמצע). מצד שני, הבעיה של "אנה, אהובתי" היא שהסרט הוא אולי גרסה רומנית של "בלו ולנטיין", אבל הוא מבוים כמו "לשבור את הגלים". קאלין פטר נצר מנסה בכל כוחו להיות לארס פון טרייר. והוא לא.

הסצינה האחרונה של הסרט (שאני כמובן לא יכול לגלות את תוכנה) שומטת את הקרקע מתחת לדרמה כולה. לארס פון טרייר ידוע בתור אחד שהולך עד הסוף מכל הבחינות (וכשהוא מגיע לשם, הוא לוקח עוד כמה צעדים קדימה). קאלין פטר נצר כאילו הולך עד הסוף גם הוא. אבל רק כאילו. הסוף הזה להמשיך לקרוא