פסטיבל סידני 2017: הפי אנד

(שם הסרט במקור: Happy End)

יש סרט חדש למיכאל האנקה!

המאסטר האוסטרי, אחד הבמאים הכי טובים היום בעולם, הביא את הסרט החדש שלו לפסטיבל קאן בחודש שעבר. התוצאה היתה השתוממות כללית. זה לא האנקה שאנחנו מכירים – אמרה הביקורת. אנחנו רגילים ל"וואו". הפעם זה: נו, שוין. אז אני חשבתי שזה בדיוק העניין – שבגלל שכולם רגילים לקבל מהאנקה יצירות מופת אחת אחת, הפעם הוא עשה סרט שהוא קצת פחות מזה. ועדיין זה אמור להיות טוב יותר מהרבה סרטים אחרים. והלכתי לראות.

אז נכון, סרט רע זה לא. אבל להרגשתי, יש כאן סוג של עייפות חומר. לפי מה שאני שמעתי, האנקה בכלל עבד על פרויקט אחר, משהו שנקרא Flashmob, אבל מאיזושהי סיבה לא מובנת, הפרויקט נזנח. בעיות מימון, או בעיות אחרות, לא ממש ברור. אז "הפי אנד" בא במקום. רק שנדמה לי שלסרט הזה ניגש האנקה בלי הרבה חשק. בלי שיהיה לו באמת משהו להגיד.

כי גם כאן, כמו בלא מעט סרטים אחרים שלו, האנקה בוחן את הסבלנות שלי. אבל הסרט מתפזר מדי לחלקיו (חברי משפחה שרק הולכת ומאבדת את דעתה), והטריקים של הבימוי חוזרים על עצמם, מבלי שבאמת יהיה משהו שיחזיק את כל קרעי הסרט הזה ביחד. וכך הטריק הקבוע של האנקה כאן הוא לעשות שוטים סטטיים שבהם לא קורה כלום במשך זמן ארוך, עד שלבסוף כן קורה משהו (כך קורה בתאונת העבודה שמתחילה את הסרט, וזה אכן אפקטיבי שם, אבל כשהטריק הבימויי הזה חוזר עוד כמה פעמים במהלך הסרט זה כבר הופך לצפוי ומעייף). וחוץ מזה, יש את הסבא שמנסה להתאבד. ואח"כ עוד פעם. וגם הנכדה הצעירה מנסה להתאבד. מה קרה, נגמרו הרעיונות לאוסטרי? כולם מנסים להתאבד?

נדמה לי שבאיזשהו מקום האנקה קצת ממחזר את עצמו, ואולי, עם כוונה או בלי, עושה פרודיה על עצמו. כך, למשל, הסצינה האחרונה של הסרט מעלה חיוך גדול על הפנים. אני רק לא בטוח שזה מכוון. ומדובר, כן, ניחשתם, בנסיון התאבדות. והרי כבר בסרט הראשון (והמצוין) שלו מ-1989, "היבשת השביעית", יש סיפור על משפחה שלאט לאט מתכנסת אל תוך עצמה, עד שהכל מסתיים שם בהתאבדות כוללנית. והעיסוק עם טכנולוגיה – את זה יש ב"וידאו של בני", למשל, הסרט שהאנקה עשה ב-1992. כאן יש צילומים מפלאפון, ומעין טקסטים שנכתבים על המסך בפורמט של וואטסאפ. כאילו שהאנקה מנסה לגחך על דור הפלאפונים, אבל הוא בעצם ממחזר את עצמו, ומגחך על עצמו. יש דמויות משנה לא מפותחות של מהגרים, ואלו היו גם בעבר ב"מחבואים" המצוין שלו, אבל שום דבר לא קורה להן. "הפי אנד" הוא כמו ה"בסט אוף" של האנקה לאורך הקריירה, מבלי שיהיה לו משהו חדש להוסיף. סוג של פרויקט שהוא עשה כדי שאנשים לא ישכחו אותו, אבל מבלי שהוא ממש רוצה.

"הפי אנד" הוא האנקה בחצי כוח. רבע כוח. איזבל הופר טובה כתמיד, טובי ג'ונס מפתיע בהופעת אורח נעימה, ז'אן לואי טריניטיאן מספר בשלב מסוים לנכדה איך הוא חנק בכרית את אשתו בעבר אחרי מחלה (רגע, זה היה כבר בסרט קודם של האנקה, לא?), וגם הוא טוב מאוד, אבל נדמה לי שכל הדבר הזה שנקרא "הפי אנד" הוא סוג של פרויקט שאין בו את חדוות היצירה, את המסירות למטרה, שיש להאנקה בכל שאר סרטיו, וכך יוצא שהסרט הזה הוא מהחלשים שלו בקריירה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s