פסטיבל סידני 2017: סיכום

אז זהו, אני כבר חזרה בבית. בישראל.

ככה אני אוהב להיות בחופש: בחו"ל, במקום עירוני שיש בו גם מקומות ירוקים ואטרקציות יפהפיות לעין, וגם, ובעיקר, בגלל שאני מבקר קולנוע שאוהב סרטים, אני נוהג לתכנן את החופשות שלי במקביל לקיומו של פסטיבל קולנוע בעיר שאליה אני נוסע. כבר הייתי וטיילתי וראיתי סרטים בברלין, בסאן סבסטיאן, בקארלובי וארי, ובונציה. ועכשיו, בסידני, אוסטרליה. היה כיף.

אז לגבי הפסטיבל: סידני הוא לא פסטיבל חשוב ברמה העולמית, אבל הוא כן חשוב ברמה המקומית (האוסטרלית). יש בו בכורות של סרטים אוסטרלים, ותצוגה של הקולנוע העולמי הכי חם שיש (סרטים מברלין ומקאן). שני סרטים אוסטרלים שדגמתי מהמבחר היו דווקא בינוניים. סרט הפתיחה של הפסטיבל היה החדש של וורוויק ת'ורנטון, שעשה לפני כמה שנים סרט נפלא שנקרא "שמשון ודלילה". החדש שלו מתעסק באותו נושא, אבל הוא דוקומנטרי, אז איכשהו היה נדמה לי שיש כאן מיחזור של חומרים שהוא עסק בהם קודם, אז דילגתי. סרט הנעילה של הפסטיבל היה הסרט שאני הכי מצפה לו השנה, "אוקג'ה" של בונג ג'ון הו, אבל כבר הייתי בדרך לארץ כשהוא הוקרן.

בין לבין ראיתי 23 סרטים. עשרים ושלוש פעמים שנכנסתי לאולם הקרנה, ולפני כל סרט ראיתי את זה

המלון שלי היה ממוקם במקום מאוד מרכזי בסידני, ואת רובם המוחלט של הסרטים ראיתי בקולנוע שנקרא State Theatre, שנראה ככה

או בקומפלקס שנקרא Event (סוג של רב-חן שיש בו כ-10 אולמות), מרחק כמה דקות הליכה מה State. המזנון של ה-Event נראה ככה

אנשים לוקחים מה שהם רוצים (גם פופקורן ושתיה), ומשלמים בקופה.

שני בתי הקולנוע האלו היו במרחק של שתי תחנות רכבת (או כעשרים דקות הליכה) מהמלון שלי, כך שלא הייתי צריך להתרוצץ יותר מדי במסגרת הפסטיבל הזה. רק שמזג האויר, שהיה קריר ונעים, במיוחד לרמת-גני שהגיע מזיע מהחום הישראלי, היה גם רטוב מאוד ודי גשום לאורך רוב השבועיים שהייתי שם

ככה נראה הפרונט של המלון שלי באחד הימים היותר גשומים. בחלק מהימים זה היה גשם קליל ומרענן, ובחלק אחר זה היה גשם כבד למדי, שביטל תכניות לטיול רגלי. ממול, אגב, בתוך הקניונצ'יק הקטן הזה, ממוקמת מסעדת פנקייק שפתוחה 24 שעות ביממה, ממש כמו זו שאנחנו מכירים בישראל (לפנקייק שלהם יש גם אותו טעם, רק שהוא בערך כפול בגודל).

האטרקציה העיקרית לתיירים שבאים לסידני היא הגשר שמחבר את החלק הצפוני של סידני עם מרכז העיר ודרומה

המלון שלי היה בערך 3 דקות הליכה מהגשר הזה

ואפשר בקלות לטפס על הגשר ולצלם את הנוף

ברקע אפשר לראות גם את האטרקציה הגדולה השניה של סידני

משהו שנראה כמו חללית מסרט חייזרים, אבל

זהו בית האופרה של סידני. לא רחוק משם יש גם את בית הקולנוע Dendy Opera, שבו ראיתי שניים או שלושה סרטים בפסטיבל (מסבר שמחוץ לפסטיבל, בהקרנות מסחריות סדירות, מוקרן בקולנוע הזה "נורמן" של יוסף סידר).

וחוץ מזה הספקתי לטייל ברגל בחלקים גדולים של העיר הזו (רוב מרכז העיר מרושת במערכת יעילה למדי של רכבות תחתית ועילית. דרום העיר, חוף בונדי, והמקום שבו צפיתי בשני הסרטים האחרונים בפסטיבל, קולנוע ריץ, הגישה אליהם קשה יותר, רק באוטובוסים. לעומת זאת, מרכז העיר הצפוף ממילא, רחוב ג'ורג', שבו היה גם המלון שלי, סגור לעבודות הרכבת הקלה. קצת כמו בתל אביב).

וראיתי גם 23 סרטים. חלקם מהטובים שראיתי השנה. "אשה פנטסטית", למשל, שאני חושב שהוא לא רק סרט מצוין, אלא גם חשוב, בכל הקשור ליחס לטרנסג'נדרים, ובגלל השילוב של שני אלו הוא הולך לזכות באוסקר לשפה זרה ב-2018 (מה שאומר שהוא כנראה יגיע להקרנות מסחריות בישראל בסביבות פברואר של השנה הבאה). גם "דב בריגסבי" היה חוויה נפלאה. סרט כל כך מוזר ומשונה שאני לא חושב שיהיה מישהו שיביא אותו לארץ להקרנות מסחריות, אז תחפשו את הסרט הזה בפסטיבל ירושלים/ חיפה. ו"סיפור רפאים" המאוד משונה גם הוא, אבל מכשף ונהדר, גם הוא סרט לחוות באחד הפסטיבלים (קשה לי להאמין שסרט כל כך אסוציאטיבי ולא מאוד קומוניקטיבי יגיע להקרנות מסחריות כאן). גם "דם סאמי" השוודי ו"רצח במלון הילטון על הנילוס" (גם הוא שוודי, אבל מתרחש במצרים ודובר ערבית) היו סרטים נהדרים שנשארו איתי. והיו גם האנקה החדש ו"אוּנה", שאותם תוכלו לראות כאן בקרוב. כל הפוסטים על הסרטים שראיתי מרוכזים כאן.

וזהו. חזרתי לשגרה הישראלית, שכוללת עוד סרטים, והקרנות האקדמיה, וחום קיצי, ועבודה, כזו שתאפשר לי לצאת לחופשה גם בשנה הבאה. אני עוד צריך לחשוב על לאן בדיוק.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל סידני 2017: סיכום

  1. היי איתן
    מה שלומך ?
    איזה כיף לקרוא את הסיקור שלך כולל את התמונות מהעיר.
    המלצה – סע לפסטיבל בטרומסו [נורבגיה], הייתי בו פעמיים,
    אמצע ינואר, 24 שעות חושך, הקרנות בשלג בקולנוע בכיכר העיר
    כשכל מי שצופה מתחמם עם שוקו חינם של המארגנים….
    ויש גם עיר יפהפייה, גם בה יש גשר מרשים.
    אני אגב חזרתי היום מזאגרב, יש שם סינימטק מופלא וגם אחלה פסטיבל סרטים,
    נדמה לי שבנובמבר.
    ברוך שובך,
    רוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s