להציל את נטע: הביקורת

כיוונון ציפיות

ניר ברגמן. "כנפיים שבורות". "בטיפול". "יונה". "הדקדוק הפנימי". ניר ברגמן. מהבמאים הטובים שיש בישראל. ועכשיו, "להציל את נטע". אבל צריך לדעת: ההבדל בין הסרט החדש לבין הסרטים הקודמים הוא כמו ההבדל בין רומן לבין סיפור קצר. זה לא פחות טוב, זה רק פחות מקיף. קטן יותר. עדין יותר. לא סוחף בנהרות של דמעות. אבל כן מרגש, וכן מציג את את אותה יכולת אמנותית מוכחת שאנחנו מכירים ואוהבים. גם "להציל את נטע" הוא תצוגת בימוי יפהפיה של במאי מוכשר.

כי גם כאן – ברגמן מקשיב להלמות הלב האנושית. זאת שהולכת קדימה בשגרה, ומשהו פוגע בדרך. משהו מפריע למהלך החיים הרגיל. והמשהו הזה מכריח אותי לעצור ולהקשיב. ואולי ללמוד משהו חדש על עצמי, ולשנות משהו.

אולי אני אבין שאני כל כך סגור בבועה של עצמי שלא שמתי לב בכלל לאחרים. לצרכים של אלו שקרובים אלי, ואני אוהב אותם, אבל אולי מסתבר שאני אוהב את עצמי קצת יותר מדי.

מתוך "להציל את נטע". צילום: איתן ריקליס

וכך הקצינה שכל כך מחויבת לעבודה שלה עד שהיא לא רואה את הבת הקטנה שלה, עד שכמעט קורה אסון. כך הבחורה הישראלית שעברה לארה"ב, וחוזרת עכשיו להלוויה של אמא שלה, והיא כל כך בתוך החיים שלה שם, עד שהיא לא רואה את אחותה כאן. וכך גם נטע, שעובר בחייהן של כל הנשים כאן, נוגע לא נוגע.

גם בפורמט קטן יותר ניר ברגמן נותר במאי שחקנים מופלא. הוא נותן להם את הזמן להביע את עצמם בתוך סיטואציה תסריטאית נתונה מבלי ללחוץ על הדמעות. בנטורליסטיות, בפשטות, ועדיין באפקטיביות. עירית קפלן, למשל, כל כך פשוטה ואמינה, אבל גם כל כך מדויקת, וכל כך מרגשת. רותם אבוהב בתפקיד הקצינה, גם היא נפלאה כאן. חדה, אסרטיבית, כמו שקצינה צריכה להיות, אבל כשהחיים בוחרים להתערב, אבוהב יודעת להכניס אותנו פנימה אל הנשמה שלה, וברגמן נותן לה את הזמן לעשות את זה.

חבל שברגמן הרגיש צורך לחבר את כל הסיפורים בצורה קצת מלאכותית (שיר "עזרה בדרך"). מיותר. אבל גם בלי זה, הסרט הזה עדין מאוד, מינורי, לא מאוד אמביציוזי, בא מלמטה, בקטן, ודווקא בגלל זה הוא קונה אותי. אולי אחרי "יונה", שהיה סרט שהלך עמוק מאוד אל תוך הנשמה, וסחט אותי נפשית, ברגמן הרגיש צורך לעשות משהו קטן יותר. צנוע יותר. זה לא פחות טוב. רק פחות גדול. ברגמן הוא עדיין במאי נהדר. "להציל את נטע" הוא סרט קטן, מינורי, ועדיין יפה ומרגש.

את "להציל את נטע" ראיתי לראשונה בשנה שעברה, וכתבתי את הפוסט הזה. עכשיו, לקראת יציאתו להקרנות מסחריות, שבתי וצפיתי בו, הפעם עם ציפיות מכוונות למשהו קטן יותר, סיפורים קצרים ולא רומן ארוך, וגם הפעם חיבבתי את הסרט. אז כן, ניר ברגמן הוא במאי נהדר. תכוונו ציפיות למשהו מינורי, ויכול להיות שמאוד תאהבו את הסרט הזה. כדאי לראות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s