בייבי דרייבר: הביקורת

(שם הסרט במקור: Baby Driver)

בחיי שכל הסרט הזה הוא שטיק אחד גדול. זה כל מה שהוא. אין ובו ולו גרם אחד יותר. סרט קונספט שאין בו דבר מלבד הקונספט עצמו. וזה לא מחזיק.

הרעיון דווקא מדליק: בואו נעשה סרט שודים שבו הכל חתוך וערוך לצליליה של מוסיקה קצבית. בוא נארגן פלייליסט מגניב, ונבחר שירים קוליים שילוו סצינות מלאות אדרנלין. אחלה רעיון. היה אפילו סרט עם רעיון דומה בתחילת שנות ה-90. סרט שאמנם נכשל אז, אבל מאז זכה למעמד של: בוא'נה, אני ממש לא מבין למה הסרט הזה נכשל. הוא דווקא סרט חמוד לאללה. לסרט קראו "הדסון הוק". ברוס וויליס ודני איילו שדדו כל מיני דברים, כשהם שרים ומתזמנים את זמן השוד לפי אורך השיר. אבל ברוס וויליס היה בחור כיפי (אז, בימים של "מת לחיות". הראשון). כיף זה בדיוק מה שחסר ב"בייבי דרייבר".

אדגר רייט, הבמאי של הסרט הזה, כל כך מסור לקונספט המוסיקלי של "בייבי דרייבר", שהוא שכח שיש כאן דמויות. וסיפור. ודברים שקורים לדמויות שגורמים לנו לשבת על קצה המושב, להיות חרד לגורלן כשהן בורחות מהמשטרה, או מכדורים תועים. אדגר רייט רק בוחר שירים, ועורך וידאו-קליפים לצלילי אותם שירים. זה אולי טוב ל-MTV, זה לא מספיק טוב לסרט קולנוע.

וגם ל-MTV זה לא מספיק טוב. "בייבי דרייבר" הזכיר לי פגישה עם מישהו פעם. אותו אחד ניסה להכיר לי איזשהו אמן, אז הוא שם דיסק בנגן CD, והתחיל להשמיע לי אותו. הגיוני, לא? אלא שאחרי בערך חצי שיר, הוא עבר הלאה, לשיר הבא. ואח"כ שוב. לעולם לא שמעתי יותר מחצי שיר. תן להנות מהיצירה כולה, בנאדם! ; וכך אדגר רייט הרבה פעמים פשוט מחליף שיר, וממשיך לחתוך את התמונה בהתאם לקצב. יש לו רעיון מדליק, אבל לא רק שהוא לא מפתח דמויות או סיפור, הוא גם לא הולך עם הרעיון שלו עד הסוף, לא באמת נותן לי להנות מהקונספט.

הדמות הראשית בסרט, בייבי דרייבר, הוא סוג של אוטיסט. בחירה שגויה לטעמי. קשה לי להתקרב לדמות כזו. הוא מדבר מעט, יש לו פנים קפואות, הוא לא נהנה מהמוסיקה (אפילו כשהוא רוקד לצליליה, הוא לא עושה סימנים של הנאה), והוא בכלל לא מראה שום רגש. אני לא יכול לחוות את הרגש המוסיקלי אם הדמות הראשית לא משתפת אותי בהרגשה שלה. הסרט הזה היה אמור להיות אודיסיאה של כיף. הוא אודיסאה של במאי, שיש לו רעיון נהדר לסרט, והוא מממש אותו מעל הראש של השחקנים שלו, מעל התסריט, מעל כולם. סוג של אגו טריפ של במאי שדורס את כולם בדרך. כולל את הסרט של עצמו, בסופו של דבר.

כי אפילו בRUN לולה RUN, הסרט המאוד אנרגטי של טום טיקוור, אפילו שם היו רגעי שקט. עריכה שידעה לרדת רגע מדוושת הגז כדי לתת עומק רגשי לדמות, בשביל שאני אכנס לתוך הנשמה שלה כשהיא רצה ברחובות ברלין, רוצה להציל את חיי אהובה. ב"בייבי דרייבר" אין שנייה אחת של שקט. אפילו כשהבייבי בבית, מטפל באבא החורג שלו, אפילו אז הסרט מלא במוסיקה.

ואפילו כשהסרט מנסה ליישם את הקונספט המדליק שלו, גם אז הוא לא באמת עושה את זה טוב. כי יש רגעים שבהם מרדפי המכוניות מתמלאים בכל כך הרבה חיתוכים, יותר מדי אפקטים, עד שזה כבר עובר את הגבול למגוחך. אני לא תמיד יודע מי נמצא במכונית שאני רואה, ואני לא תמיד יכול להאמין למה שאני רואה (כן, אני יודע, רוב הדברים בסרטים כאלו דמיוניים עד בלתי אפשריים. אפילו כשברוס וויליס, שוב הוא, יוצא מרכב מסתובב בעודו בתנועה, זה הרי דמיוני. אבל בעולם המוגזם בכוונה של הסרט ההוא, RED, הראשון, זה היה אמין. אדגר רייט מאבד אותי מהר מאוד ב"בייבי דרייבר", גם במקומות שאמורים להיות החלק החזק שלו).

לא צריך להבין מכל זה שסבלתי בסרט הזה. יש מעט רגעים שמשהו בכל זאת עובד שם. ג'ון האם, בתפקיד משנה, הוא שחקן נהדר. הוא עובר טרנספורמציה מעניינת ממישהו סימפטי מאוד למישהו פסיכופט. וגם השחקנית בתפקיד האהובה של הבייבי, מישהי בשם לילי ג'יימס, גם היא נוגעת ללב. וקווין ספייסי – טוב הוא קווין ספייסי. הוא מרגיש מאוד בבית בסרטים כאלו, עוד מאז "החשוד המיידי", עליו הוא זכה באוסקר. אז יש כמה דברים סימפטיים בסרט הזה. כמה רגעים חביבים. אבל בתוך סרט של במאי ש, תסלחו לי, שם זין על כולם, ומיישם (או מנסה ליישם) את הקונספט שלו מבלי לשים לב שיש עוד כמה מרכיבים לסרט קולנוע מלבד במאי – הרוב הולך כאן לאיבוד.

זה היה צריך להיות סרט כיפי. הוא לא. וזהו. NEXT.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “בייבי דרייבר: הביקורת

  1. מה עם הסרט הרקדן? יש ביקורת
    ———–
    איתן לסמדי: לא ראיתי את "הרקדן". ואני גם לא מתכוון לראות. אני לא מסתדר עם מחול (לדוגמא: ראיתי את הסרט של וים ונדרס על פינה באוש. השתעממתי קשות).

  2. שלום איתן!
    אני לא מומחית גדולה באינטרנט
    אך מסתדרת די טוב
    נהנית מאד מהבלוג שלך
    אינני מצליחה – לאתר ביקורת על סרט שנתת נניח לפני
    חודש
    והשבוע הגיע לחיפה – ואני רוצה לרעננןאת זיכרוני
    לא הצליחתי למצוא
    האם אתה מוחק ?
    אשמח על עזרתך
    יום טוב
    דורה
    ———-
    איתן לדורה: אני לא מוחק. יש תיבת חיפוש בצד שמאל. הקישי את שם הסרט. אני משוכנע שתמצאי את הביקורת שלי עליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s