פסטיבל ירושלים 2017: מנשה

(שם הסרט במקור: Menashe)

זה היה יכול להיות סרט חמוד לאללה. הוא כמעט כזה.

סיפורו הנוגע ללב של אלמן המטופל בילד קטן. המוסכמה בקהילה שהאלמן חלק ממנה היא שמשפחה בנויה מזוג – אבא ואמא. גבר לבד לא יכול לטפל בילד. אז הילד מתגורר אצל הדוד (אח המנוחה) בינתיים. עד שהאלמן ימצא כלה. אבל האלמן חושב שהוא דווקא כן יכול לגדל ילד. והוא נאבק בקהילה שלו. סיפור באמת נוגע ללב. משוחק נהדר ע"י נון-אקטור בתפקיד הראשי, ועם כימיה מלבבת עם הילד. אז מה הבעיה?

מדובר בחברה החרדית שבניו-יורק. הסרט הוא אמריקאי, אבל הוא דובר יידיש כמעט כולו. סרט אקזוטי כזה, אתם יודעים. אני לא בטוח שיש בו ערך מוסף מלבד המבט אל תוך חיי קהילה שאנחנו לא ממש מכירים בחיי היום-יום. בשוט הראשון של הסרט אנחנו רואים המון אברכים הולכים ברחוב בניו-יורק, ומנשה, גיבור הסרט, מתבלט מתוכם. בשוט האחרון של הסרט הוא נעלם חזרה אל תוך ההמון. סיפורה של חברה חרדית בניו-יורק. וזהו.

וכך יש בסרט היחסית קצר הזה לא מעט רגעים מתים. קטעי פולקלור של חרדים. וכך גם נדמה שמדובר כמעט בהום-מובי, סרט סטודנטים שנמתח לכדי פיצ'ר בצורה לא ממש טבעית. כי הצילום חובבני, מהכתף, מאבד פוקוס לא מעט פעמים. השחקנים ברובם נון-אקטורס, מגויסים מהרחוב, והם ברובם באמת לא שחקנים. עיצוב הדמויות (המשנה) חד מימדי (מדובר בעיקר על הדוד ועל הבוס. שניהם רעים, וזהו), והעריכה מעייפת, גורמת לא פעם לסצינות להיראות חובבניות (למשל: עריכת הדיאלוגים מאריכות את הסצינות ללא צורך).

ועם כל התלונות האלו, נדמה לי שמשהו באוטנתיות של הדמות הראשית בכל זאת נוגע. המצוקה שלו היא מצוקה אמיתית, והיא נוגעת ללב. הוא אדם שמתפרנס בקושי, חי בתנאים לא מאוד משופרים, ועדיין מבקש לקבל לחזקתו את הילד שלו, כי זה כל מה שיש לו בחיים. והרגעים של האב והבן ביחד הם רגעים של אבא ובן – קצת חינוך וכעסים, והרבה רגעי משחק ושובבות שרק אבא ובן יכולים לחלוק. והרגעים האלו מחזיקים את הסרט הזה כשהוא עומד להתפרק. ואפילו רגע האמת של הסרט, כשמנשה מודה בפני ה"אויב" שלו שהוא לא מושלם, ובכל זאת מגיעה לו פינה בעולם הזה, רגע של אמת שמצידו מקבל תגובה של אמת מהצד השני – הרגע הזה שווה לפעמים לא מעט רגעים אחרים שבהם החובבנות של העשיה נגלית בצורה ברורה וקצת מביכה.

אז זה היה יכול להיות סרט מאוד חמוד. הוא כמעט כזה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s