הנערה האלמונית: הביקורת

(שם הסרט במקור: La Fille Inconnue)

כמו כל הסרטים של האחים דארדן מאז 1999, גם הסרט הזה הוקרן בפסטיבל קאן (של 2016. כמו רוב סרטיהם של הדארדנים, גם הסרט הזה מגיע לישראל באיחור ניכר). התגובה הביקורתית הכללית בשנה שעברה היתה משהו כמו: כן, זה סרט מכובד, ולא רע בכלל, אבל זה פחות טוב משאר הסרטים של הדארדנים. עכשיו, אחרי שראיתי את הסרט הזה, מסתבר שגם אני חושב ממש ככה.

כי כן, כמו תמיד, האחים הבלגים מביימים בדיוק מירבי, והלב שלהם במקום הנכון. אכפת להם, ממש אכפת להם מהאנשים הפשוטים, מאלו שנתקלים בדילמות מוסריות במציאות לא פשוטה. מאנשים שמנסים לנווט את חייהם בים סוער שנשלט ע"י חוקים ואנשים שיש להם מעט מאוד הבנה אנושית של המצב שלהם. ותמיד ידעו האחים לספר סיפורים על אנשים שמושפעים באופן ישיר מהסיטואציה הבסיסית, ויש להם מצפון שמייסר אותם, אבל גם נסיבות שמחייבות אותם, והם נקרעים בין הברירות.

לכאורה, זה גם המצב בסרט הזה. רופאה צעירה ומוכשרת מחליפה רופא שעומד לצאת לגמלאות, והיא מטפלת במרפאה שכונתית עם אוכלוסיה קשה. ערב אחד, בעוד היא אורזת את חפציה ומתכוננת לסיים את היום, ללכת הביתה, יש צלצול בדלת. היא לא פותחת, כי אין לה כוח, והיא עייפה, ושעות העבודה נגמרו. אבל ביום שאחרי היא מגלה שאותה אשה שצלצלה בדלת נמצאה מתה. והמצפון מייסר אותה.

אז זהו המצב הבסיסי של הסרט. ומתוכו יוצאת הרופאה למסע למציאת זהותה של האלמונית שצלצלה בדלתה ומצאה את מותה, למסע לכפר על האדישות שלה שגרמה לגורל הנורא הזה. מצד אחד, אי אפשר שלא להעריך את העקשנות של הגיבורה של הסרט, את חוסר הפחד שלה, גם כשהיא נתקלת בטיפוסים מאיימים, את ההליכה שלה קדימה למרות כל הקשיים. אי אפשר שלא להיסחף עם הרופאה הזו למסע לא נורמלי, מסע שכולו רצון כן לכפר על טעות פטאלית בשיקול דעת. ומצד שני, יש משהו בדרך שבה הבמאים-תסריטאים הבלגים האלו מעצבים את הדמות הראשית שמונע ממני להיכנס אל מתחת לעור שלה, אל תוך הנשמה שלה.

כי הבחורה הצעירה הזו די מבודדת מהעולם. למעשה, לא ממש יקרה לה דבר אם היא פשוט תשכח מזה, תעבור הלאה, תתחיל יום חדש מבלי לתת דין וחשבון על מה שהיה. הרי לא היא הרגה את הבחורה הזו. והיא לא תאבד את העבודה שלה אם היא לא תצא למסע הפסיכי הזה (שלא כמו גיבורת הסרט הקודם של הדארדנים, "יומיים ולילה", שחייה ממש תלויים במסע שלה). ויותר מכך, הבחורה הזו אין לה חיים. אין לה הורים, אחים או איזושהי משפחה שנראית בסרט, אין לה בן/בת זוג ולא אקסים לשעברים, אין לה מושא אהבה (יש סטאז'ר, שהרצון שלה למנוע ממנו לפרוש מרפואה נובע מאמפטיה, והדארדנים, אולי מתוך רצון שלא ליפול לקונבנציה הוליוודית, נמנעים מלפתח כל סיפור אהבה ביניהם), ובמידה מסוימת אין לה גם בית (במהלך הסרט היא עוברת לגור בקליניקה). מזג האויר בליאז', העיר הבלגית שבה מתחרש הסיפור הזה, קודר כל הזמן, והגיבורה לובשת בחלק גדול מהזמן מעיל שעוטף אותה, סוגר אותה ומפריד אותה מהעולם שמסביבה. ובהתאם למזג האויר, גם פניה של הגיבורה קודרים רוב הזמן. היא כמעט ולא מחייכת במהלך כל הסרט, כך שאין ממש קשת דרמטית של עליות וירידות, של שיאים רגשיים והרפיות רגעיות.

כל זה בא לומר שהמסע שלה אולי מרשים, אבל הוא לא באמת חודר אל תוך נשמתה, ואין ממש קורולציה בין המסע הגדול הזה לבין האפקט שיש לו על החיים שלה. אדל האנל, בתפקיד הראשי, מאוד משתדלת להראות שהיא מושפעת מהסיפור של הנערה האלמונית שמתה כשהיא לא שמה לב, שאכפת לה, אבל התסריט שנכתב עבורה לא באמת נותן לה חומר לעבוד איתו, כי מעבר לצביטה במצפון, לא באמת יקרה לה משהו אם היא תוותר, תעבור הלאה.

אז יש כאן אכפתיות לאנשים הקטנים, והלב של הסרט במקום הנכון, וזה נחמד גם לראות את השחקנים הקבועים של הדארדנים גם כאן בתפקידי אורח קטנים (אוליבייה גורמה מרשים במיוחד, מאיים ומפחיד אפילו בתפקיד קטן של אדם שמבקש למנוע ממנה מידע בגלל מניע אישי, וג'רמי רנייה קצת מגזים מדי רגשית לקראת הסוף. יש לו תפקיד קטן, אבל חשוב. שני השחקנים האלו שיחקו אב ובן ב"השבועה" הסרט שפרסם את הדארדנים ב-1996, ומאז הם מופיעים בכל הסרטים שלהם, בתפקידים גדולים יותר או פחות), ועם זאת, משהו בסרט הזה נשאר מרוחק, לא באמת חודר את העור. סרט יפה, אבל לא באמת משאיר חותם.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s