געגוע: הביקורת

מוות. אבל. אהבה נכזבת. דרך ספירלית במורד לשגעון. נשמע כמו סרט שמח.

וזה באמת סרט שמח. בלי ציניות.

שבי גביזון הוא בדיוק האדם לביים סרט כזה. והוא חוזר עכשיו, אחרי יותר מעשור, ומגע ידו קל מתמיד. לגביזון תמיד היתה נטייה לסוריאליזם, ויכולת לשלב שחוק ודמע בצורה מדויקת מאוד. זאת הסיבה שאני כל כך אוהב את "האסונות של נינה", סרט שהוא ביים ב-2003. גם האהבה המטורפת של ויקטור ב"חולה אהבה בשיכון ג'" הובילה אותו למוסד הסגור (ושם הוא פגש את "אוולין, אל תלכי…". זוכרים?). כזה הוא גביזון, וכאן הוא חוזר אל החומרים שתמיד העסיקו אותו, אבל היופי המיוחד של "געגוע" הוא המגע הקל של גביזון. אם בסרטיו הקודמים גביזון ביים בתנופה ובאנרגיה, ב"געגוע" גביזון לא לוחץ. הפעם גביזון בא ממקום בוגר יותר, בעל נסיון, והדברים כאילו מתרחשים מעצמם. הבטחון של גביזון ביכולות שלו כל כך יפה, והוא מוביל אותי בין שחוק לדמע ממש כמו שהוא עשה ב"נינה", רק ששם אני כל הזמן חשבתי: איך לעזאזל הוא עושה את זה, את הקסם הזה? ב"געגוע" אני אפילו לא הרגשתי שהוא עושה את הקסם הזה, שהוא מביים. הדברים פשוט קורים בצורה כל כך טבעית, עד שכשמגיע החלק המסיים של "געגוע", ובו מדובר בסוג של חתונת רפאים, משהו מיסטי, שמתבסס על מסורת מזרח אסיאתית כלשהי, משהו מופרך ולכאורה מגוחך, אבל בגלל מגע היד של גביזון והדרך הכמעט בלתי נראית שבה הוא מוביל את הסרט הזה, גם החלק האחרון והלכאורה מופרך מרגיש אמיתי ואורגני לגמרי בעולם של הסרט, בעולם שלי.

לכאורה, שי אביבי עושה כאן תפקיד קצת משונה. יש לו סוג של גמגום שנדמה קצת מאולץ, אבל איכשהו, אביבי סוחב את כל הסרט הזה על כתפיו בגלל הכתיבה הנהדרת של גביזון, העקשנות של הדמות שלו, שמצד אחד מסתובבת בסוג של ספירלה אל שגעון שנגרם מהלם רגשי פתאומי ומגילוי משהו על עצמו שלא ידע, ומצד שני הדמות שלו יודעת להישאר בהכרה ולהגיב לעולם החיצוני – ואביבי, ולמרות הגמגום המשונה הזה, מחזיק את הסרט ביד רמה, ואני לגמרי הולך איתו. ובדרך אני פוגש כל מיני דמויות, ובראשן אסי לוי, מצוינת כתמיד. לוי, כמו תמיד, יודעת לתת לי להרגיש בדיוק את מה שהיא מרגישה, בעומקים נדירים. כבר בסצינה הראשונה, עוד לפני שאני מוכן, כבר אז לוי מרגשת עד דמעות. וגם בהמשך הסרט, אסי לוי מופלאה בקשת הרגשות שהיא מפגינה, וסוחפת את הדמות הראשית ואותי למסע פסיכי ששבי גביזון מעדן בחוכמה של בעל נסיון.

כי עד כמה שהסרט הזה נוגע בסוג של שגעון, היופי שלו הוא בעידון הכל כך מדויק, עידון שמוריד אותו לאדמה. יש כאן אבל עמוק, עצב תהומי, אבל הסרט יודע לגעת בהומור, מבלי לרדת נמוך מאוד אל דכאון, ומבלי לעלות אל גבהים מגוכחים של סלפסטיק. כמו בחיים. עם כל הסוריאליזם הגביזוני, יש משהו שקט ומדויק מאוד בעולם של "געגוע", משהו שאני יכול להכיר מהעולם שלי. משהו שבו גבר מתבגר מגלה משהו חיצוני שמשפיע על חייו פנימה, והוא רק רוצה לגלות עוד ועוד, לסגור איזשהו חור שפתאום נפער.

עם כמה חסרונות שיש בו, העיקרי שבהם צילום שרוף באור בצורה לא ממש מובנת של אסף סודרי, עיקר "געגוע" הוא תצוגת בימוי יפהפיה של סיפור משונה אבל מציאותי, על גבר שקורה לו משהו יוצא דופן, שדוחף אותו לעשות דברים לא רגילים, ועדיין, שום דבר בסרט הזה לא נדמה מטורף מדי. סרט שקט, רגוע, ועדיין לגמרי מהעולם הנפלא של מוחו הקודח של שבי גביזון, תסריטאי נהדר ובמאי נפלא. סרט מקסים ויפהפה, "געגוע".

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “געגוע: הביקורת

  1. ניתוח כל כך מדויק.
    סרט מצוין ואחד הסרטים הישראלים הטובים שראיתי בשנים האחרונות.

  2. היי איתן
    מה שלומך ?
    שכנעת אותי ללכת לסרט.
    ראיתי אתמול את "פוקסטרוט", מה אגיד לך…..
    ממתין לקרוא את ההתרשמות שלך.
    רוני.

  3. צר לי להשבית שמחה, אני מסוגל להזדהות עם חלק מהדברים שנאמרו ,יחד עם זאת מרבית הסרט הרגשתי לא בנוח, מן תחושה שהעלילה אוטוטו צריכה/חייבת טוויסט . מה שלא קרה בעצם,סיפור משונה עם עלילה שמשאירה אותך עם תחושה לא נוחה גם לאחר הסרט.

  4. היי איתן,
    לאחרונה לא הסכמתי איתך כלל,
    הפעם דייקת מאוד בעיני.
    תודה תמיד, גם כשמסכימים וגם כשלא

    אגב, נכון ששי אביבי מצוין, כך היה גם בסרט שבוע ויום, ולא מקבל מספיק הכרה על כך, מדוע??

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s