פוקסטרוט: הביקורת

8 שנים העולם חיכה. 8 שנים מאז ששמואל מעוז המם אותו עם הסרט "לבנון". היו לי בעיות עם הסרט ההוא, אבל גם אני לא יכולתי להתכחש לכח הממש פיסי שהיה לו עלי. על הרגשת הקלסטרופוביה המוחשית שהוא יצר אצלי. והסרט ההוא הרי זכה בפרס ראשון בפסטיבל ונציה המאוד חשוב, אולי הפרס הבינלאומי הגדול ביותר שאיזשהו סרט ישראלי זכה בו אי פעם. אז הנה שמואל מעוז חוזר. וגם הסרט הזה מרשים מאוד, ובאותה נשימה יש לי גם ממנו השגות.

בגדול, הסרט הזה מחולק לשלושה חלקים, פחות או יותר שווים באורכם. החלק הראשון אדיר, השני פחות, והשלישי, פחות פחות. ראשית צריך לומר שהצלם גיורא ביח חוזר לשתף פעולה עם מעוז גם בסרט החדש. והעבודה של ביח בסרט הזה, כמו בקודם, היא סוג של מדהימה. אולי אפילו יותר מדי. יש לא מעט שוטים בסרט הזה ש להמשיך לקרוא