פסטיבל חיפה 2017: אתגר קרת, מבוסס על סיפור אמיתי

(שם הסרט במקור: Etgar Keret: Based on a True Story)

שני בחורים מהולנד מגיעים לארץ קטנה במזרח התיכון כדי לצלם סרט דוקומנטרי על סופר ישראלי. בדרך הם פוגשים איש בטחון ששואל אותם שאלות משונות, לא כולן קשורות לבטחון. בסופו של דבר הם עוברים את הבדיקה (בקושי, אבל עוברים), מגיעים לתל אביב, מדברים עם אתגר, בת זוגו, חבריו, מצלמים בישראל, ניו יורק, ובכלל ברחבי העולם (וכל הזמן עוברים דרך אותו איש בטחון), מצלמים לראיונות סופרים אחרים המדברים על אתגר – והתוצאה, סרט דוקומנטרי על סופר שבו לרגע אני לא בטוח מה אמיתי, ומה לא.

וזה כל הקסם של הסרט הזה. כי כזה הוא אתגר קרת. הוא מספר סיפורים (סטוריטלר) מחונן, שטועם טעימות מהחיים, ומתבל אותן בתבלינים סוריאליסטים קלים. כל כך קלים עד שלא ממש ברור בחלקים לא קטנים בסרט מה אמיתי ומה מומצא. עד כדי כך שאפילו חלק מהותי מחייו, סיפור מרכזי וחשוב על חבר שהתאבד, גם הסיפור הזה לא ממש ברור לי אם הוא אמיתי, ואם כן מה בדיוק בו נכון, ומה מומצא.

כי הבמאים ההולנדים כנראה ממש יודעים על מי הם מדברים, והם בחרו באסטרטגיית בימוי שמערבת סגנונות שונים של ז'אנר, ויש בו גם אנימציה, פיקציה, ואמיתי, והסרט מבוים בחלקים מסוימים כמו הצגת תיאטרון לא ממש מושקעת, ודווקא בגלל זה המימד המלאכותי מערער את תחושת המציאות שלי, גורם לי לשקוע בקסם הסיפורי של אתגר קרת, מבלי שבאמת יהיה לי אכפת מה אמיתי ומה מומצא.

כי יש איזשהו קסם באתגר קרת. הפשטות שלו כובשת, הוא תמיד לבוש כאילו הוא נמצא בבית, בג'ינס וחולצה משלומפרת כזו, והוא נגיש לחלוטין. הסרט הזה אורכו כ-60 דקות, אבל יכולתי לשבת עוד 600 דקות ולהקשיב לאינספור הסיפורים שהמוח של אתגר ממציא (הוא, כמובן, יצטרך להמציא איזשהו מתקן שיבטל לי את הצורך בהפסקות אוכל או שירותים. בדומה למה שצ'פלין המציא בסצינה המפורסמת ב"זמנים מודרנים", אבל אני בטוח שאתגר יכול לעשות דבר כזה, בעודו מספר לי עוד סיפור מופלא). למעשה, החלקים הכי פחות טובים בסרט הם אלו שבהם הוא מתנהג כמו סרט דוקומנטרי רגיל, וחברים וסופרים מדברים על אתגר. אפילו גור בנטוויץ', אישיות כריזמטית בצורה בלתי רגילה (שמגיע לו סרט בפני עצמו), אפילו החלקים שבהם הוא נמצא על המסך קצת עוצרים את התנופה של הסרט, כי הרעיון כאן הוא לא לנתח את האיש בצורה אקדמית, אלא בצורה יותר אינטואטיבית. לשמוע סיפורים של אתגר קרת, לאייר אותם, לדמיין אותם, לביים אותם, אפילו רק לראות את אתגר מספר אותם, לחיות את הקסם של האיש (אתגר קרת) מבלי באמת לדעת מה אמיתי ומה מומצא. העירוב הזה הוא הקסם של אתגר, של הסרט, והקלילות שבה הבמאים ניגשים לסיפורים של אתגר כובשת. כמו אתגר עצמו.

סרט מקסים על אדם מיוחד שנמצא עדיין רק באמצע חייו. כדאי לראות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s