דינה: הביקורת

(שם הסרט במקור: Dina)

במסגרת היוזמה המבורכת של דוקאביב לפרוס הקרנות של סרטים דוקומנטרים מדוברים מהעולם על פני כל השנה, מוקרן החודש בסינמטק תל אביב הסרט "דינה". לכאורה, מדובר בממתק מרגש. למעשה, מדובר בסרט נודניקי בצורה בלתי רגילה, גם אם לכאורה אני צריך לבוא מראש במצב רוח סלחני.

כי הסיפור הוא על זוג לפני חתונה. הסרט עוקב אחריהם לפני, במהלך, וקצת אחרי החתונה. אה, וצריך לומר גם ששני בני הזוג נמצאים בתפקוד גבוה יחסית. יחסית לזה שהם אוטיסטים, או עם תסמונת אספרגר. או גם וגם. אז לכאורה צריך לבוא לסרט הזה בגישה סלחנית מראש. לאנשים האלו קשה א-פריורית. אז את כל הקשיים שכרוכים בניהול מערכת יחסים רצינית – כל מה שאומר כאן עלול להיחשב כחסר רגישות.

ובכל זאת, אני לא ממש מבין את הסרט הזה. ראשית, רגע מחריד ומשתק מהעבר של הדמות הנשית (ומצוין קולנועית, אגב) מגיע בסרט, בהחלטת עריכה תמוהה, רק כמעט לקראת סופו. האשה מדברת מדי פעם על כך שעברה תקרית אלימה בעברה, וזה גורם לה לזהירות בהתנהגות. הפרטים של אותה תקרית מתגלים רק לקראת הסוף. אולי אם הרגע הזה היה בהתחלת הסרט, היתה לי יותר הבנה וסבלנות לדמות הנודניקית הזו.

כי, כן, אני מבין שהמצב המיוחד שלה גורם לה לדברנות יתר. כפייתית כמעט. לא על זה אני מלין. העניין הוא שמדובר כאן בסיפור אהבה. כל הזמן היא אומרת לו: אני אוהבת אותך. כל הזמן הוא אומר לה: אני אוהב אותך. יש הצהרות אהבה אינסופיות, בחלקן נסמכות על חיקוי של תכניות טלויזיה וסרטים. כך שאין כאן שום רגע אמיתי הנובע מהדמות, אלא מחיקויים של אהבה שהם חווים בתקשורת האלקטרונית. מה גם שהאשה, דינה, מדברת נון-סטופ, והגבר, רוב הזמן, שתקן וכנוע. אין כאן שיווי משקל בין שני החצאים של מערכת היחסים הזאת.

אז אני לא מבין את האהבה הזאת, כי הכל רק בהצהרות, ואני לא מבין את הגבר והאשה האלו, כי יש כאן סוג של שליטה של האשה בגבר. ובנוסף, יש כאן קונפליקט דרמטי מרכזי במערכת היחסים הזו: האשה חושנית למדי, זקוקה למגע גופני חם, למין, והגבר נרתע, בגלל סיבות שונות ומשונות (שקשורות, בחלקן, למצבו). אז למה הקונפליקט הדרמטי הזה שאמור להניע את גלגלי הסיפור מגיע רק אחרי יותר מחצי סרט? אמנם יש רמיזות פה ושם לכך, אבל זה נאמר במפורש רק אחרי כשעה . וגם אז הטיפול הקולנועי בקונפליקט הזה שטחי ודי מתמסמס ככל שהסרט מתמשך.

אמנם הגישה הקולנועית של צמד הבמאים יפה, לא מתערבת, ללא ראיונות וללא התערבות פעילה בנעשה, אלא רק מעקב אחרי הצמד הזה ביומיום, אבל העריכה כאן לא מסבירה לי את מערכת היחסים הזו, ולא בונה קונפליקט דרמטי ראוי שיניע את הסרט הזה, וכך הדברנות הכפייתית של האשה הזו מכבידה מאוד על האוזן שלי, וככל שהסרט הזה מתמשך הרגשתי מועקה במקום התקרבות אנושית לדמויות האלו. סרט מפוספס מאוד.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “דינה: הביקורת

  1. היי איתן
    מה שלומך ?
    הייתי היום ב"הפורצת"
    השארתי לך חוברת בקופות.
    רוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s