איש ושמו אובה: הביקורת

(שם הסרט במקור: En Man Som Heter Ove)

ולפעמים זה פשוט יותר מדי. הבדידות. הכאב. ההרגשה שלא מבינים אותך. הטרגדיה שעברת. העצב העצום שיושב עליך כמו משקולת כבדה שלא מניחה לנשום סדיר. הלחץ הכלכלי (כי פיטרו אותך בתואנה מטופשת שבאה להסתיר, בעצם, את העובדה שהם פשוט רוצים מישהו צעיר יותר). השכנים הנודניקים והמעצבנים. ההרגשה שאין אפילו אדם אחד בעולם הזה שאפשר לדבר איתו, לצחוק איתו, אדם אחד שייתן לך הרגשה שאתם על משדרים אותו תדר. ואתה לבד. מאוד לבד. והכתפיים שלך פשוט קורסות מעומס הצרות.

אבל אפילו למות כמו שצריך אי אפשר. כי למרות שקשה להאמין בזה, יש גם אנשים טובים בעולם הזה. ואולי אפילו קרוב אליך. אבל כשהעננים הקודרים של הדכאון המצטבר מכסים את הראיה, קשה להבחין ביד המושטת לעזרה. וזה הסרט הזה, "איש ושמו אובה". סרט שמושיט יד ידידותית גם לאנשים שכרגע לא רואים תקווה או שום קרן אור בחשיכה.

אני מודה שנכנסתי לאולם הקולנוע סקפטי. כל מה ששמעתי וקראתי על "איש ושמו אובה" הכין אותי לקומדיה נוסחתית חסרת השראה אמיתית. טעיתי. באופן מפתיע מאוד, "איש ושמו אובה", ברוב דקותיו, הוא דרמה קומית נבונה למדי, רגישה ל להמשיך לקרוא