האופה מברלין: הביקורת

…אז אתה לבד..

…לא, אני לא לבד. יש לי את העבודה שלי, את האהבה שלי לאפיה ולעוגות, ויש לי אותך. פעם בחודש, בערך…

"האופה מברלין" הוא מסוג הסרטים שאחרי צפייה בהם נאנחים, ואומרים משהו כמו: אח, כבר לא עושים סרטים כאלו יותר…

וזה בגלל שהעולם שבו אנחנו חיים היום הוא ברובו גס רוח, קולני, המוני, בוטה. כל מה ש"האופה מברלין" לא.

"האופה מברלין" יודע לספר על תשוקות עמוקות, רגשות סוערים, אהבות גדולות, עצב אינסופי על מות אהוב – אבל הכל באיפוק, בטעם, בנימוס. ואיכשהו, אופיר ראול גרייזר הבמאי יודע ל להמשיך לקרוא