חיפושית הזהב 2018: המועמדויות

היום התפרסמו בשבדיה המועמדויות לפרס האקדמיה השבדית לקולנוע לשנה זו. אני עוקב בבלוג הזה אחרי פרסי אקדמיות ברחבי העולם כדי ללמוד על סרטים מסקרנים, כאלו שאולי יגיעו לכאן בעתיד. והנה, הרשימה של המועמדויות לפרסי האקדמיה בשבדיה השנה מציגה בעיקר סרטים ששמעתי עליהם כבר, 2 מתוכם כבר ראיתי ואהבתי:

הסרט המסקרן מכולם, כמובן, הוא זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון, ומועמד מוביל לזכיה באוסקר הזר השנה, "הריבוע" (The Square) של רובן אוסטלונד (בעוד כחודש וחצי בישראל). הסרט מספר על מנהל מוזיאון שחונך מיצג חדש ונועז שנקרא "הריבוע". המיצג נועד לקדם סובלנות בין אנשים, אבל מנהל המוזיאון עצמו כנראה לא עומד בסטנדרטים שהוא דורש מאחרים. אני מודה שלא הייתי בין האוהדים הגדולים של סרטו הקודם של אוסטלונד, "כח עליון", אבל נדמה לי שהסרט החדש הוא סיפור אחר לגמרי. הטריילר אכן מראה כמה רגעים משעשעים, וההפקה נראית מאוד מרשימה.

"הריבוע" מועמד ל-6 פרסי חיפושית הזהב של האקדמיה השבדית: פרס הסרט, בימוי, שחקן, תסריט, צילום, ועיצוב אמנותי.

אבל הסרט השבדי היציג של השנה הוא לא הסרט המוביל במספר המועמדויות לפרס האקדמיה בשבדיה. רחוק מכך. לפניו יש עוד כמה סרטים, כמו למשל

בורג/ מקנרו (Borg/ McEnroe) – יאנוס מץ

הסרט הזה הוא אחד משני סרטי טניס שהוקרנו בפסטיבלים השונים ברחבי העולם השנה. אחד מהם כבר עלה וירד גם בישראל ("קרב המינים", שהיה סרט לא רע בכלל, אבל הוא הבטיח הרבה יותר מאשר קיים). הסרט השני על טניס הוא כנראה הטוב יותר, והוא מתאר את היריבות בין האיש ששלט בטניס העולמי בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80, הוא ביורן בורג השבדי, לבין הכוח האמריקאי העולה של תחילת שנות ה-80, ג'ון מקנרו. ביורן בורג זכה, בין היתר, בטורניר הטניס החשוב בעולם, ווימבלדון, 5 פעמים רצופות, והתאפיין בסגנון משחק יבש אבל עוצמתי. כמו מוצאו הצפוני, בורג נחשב קר רוח, והוא שיחק בעיקר מהקו האחורי, עם מכות ארוכות וחזקות שהתישו את יריביו. ג'ון מקנרו היה חם מזג, הרבה להתווכח עם השופטים, והיה ההפך מבורג גם בסגנון המשחק התזזיתי שלו, שהתבסס בעיקר על מה שנקרא בפשטות – הגש ורוץ לרשת.

"בורג/ מקנרו" מועמד ל-10 פרסי חיפושית הזהב: פרס הסרט, בימוי, שחקן, 2 שחקני משנה (שיה לבוף בתפקיד ג'ון מקנרו, וסטלאן סקארסגארד בתקפדי המאמן של בורג), עריכה, תלבושות, מוסיקה, עיצוב אמנותי, ואפקטים.

רצח במלון הילטון על הנילוס (The Nile Hilton Incident) – טאריק סאלח

הסרט הזה הוא הפקה שבדית, אבל הוא דובר ערבית, ומתרחש כולו בקהיר, מצרים. היה לי את המזל לתפוס הקרנה של הסרט המאוד מרשים הזה (הנה הטריילר) כשביקרתי לפני כחצי שנה בפסטיבל סידני באוסטרליה. גיבור הסיפור הוא שוטר מצרי מושחת (בגילומו של פארס פארס, "יאללה יאללה", שהוא גם המפיק של הסרט). הוא חוקר פרשת רצח שהתרחשה במלון הילטון על הנילוס. החשוד העיקרי מקושר, והחקירה נסגרת בהוראה מלמעלה. ואז מגיעה ההפיכה וההתקוממות העממית בכיכר תחריר. אבל דבר לא משתנה. השחיתות עדיין חיה וקיימת, גם אחרי ההפיכה. סרט מרתק, שמבוים בסבלנות שמביאה לכמה שיאים אפקטיביים ולמסקנה מייאשת.

"רצח במלון הילטון על הנילוס" מועמד ל-8 פרסי חיפושית הזהב: פרס הסרט, בימוי, שחקן (פארס פארס), שחקן משנה, תלבושות, סאונד, איפור, ועיצוב אמנותי.

דם סאמי (Sameblod) – אמאנדה קרנל

גם את הסרט הזה ראיתי השנה בפסטיבל הסרטים של סידני, וגם הוא השאיר בי רושם לא קטן. סיפורה של בחורה צעירה ממוצא סאמי הנחשבת נחותה לעומת השבדים המערביים המתקדמים, והיא מנסה לנצח את מעמדה הנחות מלכתחילה, ואת הגזענות הטבועה עמוק מאוד בחברה השבדית. הסרט הזה מצד אחד הוא דידקטי, ומציג גזענות שלא מתנצלת ולא מתחבאת מאחורי מראית עין, אבל מצד שני הוא מאוד נוגע ללב, בעיקר בגלל המלחמה העקשנית והשקטה של הדמות הראשית בכוחות גדולים וחזקים ממנה (הנה קטע קצר להתרשמות).

"דם סאמי" מועמד ל-7 פרסי חיפושית הזהב: פרס הסרט, בימוי, שחקנית, שחקנית משנה, תסריט, צילום, ועריכה.

עורבים (Korparna) – ינס אסור

נדמה שאין הרבה סיפור בסרט הזה. אבל זה בסדר. גם ב"באבא ג'ון" לא היה הרבה סיפור. והסרט הישראלי-פרסי ההוא היה מאוד מרשים. גם כאן זה דומה -יש אבא איכר, ויש בן שלא מתלהב להמשיך את המסורת המשפחתית, זאת שאבא כל כך מצפה ממנו להמשיך. האם כל מה שאבא בנה היה לשווא? האם האבא בזבז את חייו בעבודה קשה וסיזיפית שאף פעם לא נגמרת? או שבכל זאת יש לזה ערך? הסרט הזה אולי לא מאוד מקורי, אבל, כמו "באבא ג'ון", נדמה שיש בו משהו (הנה הטריילר).

"עורבים" מועמד ל-7 פרסי חיפושית הזהב: פרס הסרט, שחקן, שחקנית משנה, תסריט, סאונד, מוסיקה, ואפקטים.


אלו הסרטים העיקריים ברשימת המועמדים לפרס האקדמיה השבדית לקולנוע השנה. כדאי לציין גם שלפרס הסרט הזר מועמדים "הסוכן" של אסגר פארהאדי, "אור ירח" של בארי ג'נקינס (שניהם זכו באוסקר בשנה שעברה), ו"120 פעימות בדקה" הצרפתי, שקיבל ביקורת טובות בפסטיבל קאן בשנה שעברה, ואמור, כמו "הריבוע", להגיע למסכים בישראל בעוד כחודש וחצי.

טקס חלוקת פרסי חיפושית הזהב יתקיים ב-22 בינואר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s