להרוג אייל קדוש: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Killing of a Sacred Deer)

אז היה פעם את "שן כלב". סרט יווני כל כך קיצוני שקיטב את הצופים בו. הוא אפילו היה מועמד לאוסקר. ראיתי אותו בזמנו, והוא הפך לאחד הסרטים שהכי שנאתי בעשור האחרון. במסווה של איזושהי מסה על חינוך, "שן כלב" הוא פשוט סרט שמאוד נהנה לזעזע. סטיות שונות ומשונות מוצגות על המסך, כאילו כדי ללמד אותי משהו על אנשים שחרדים כל כך לחינוך ילדיהם עד שהם חונקים את תודעתם ומעוותים את מוחם, אבל למעשה כדי להציג רשימת סצינות איכסיות לתפארת.

מסתבר ש"שן כלב" פתח את השערים ליורגוס לנתימוס, הבמאי של "שן כלב", והוא התחיל לעשות סרטים באנגלית. את סרטו הקודם, "הלובסטר", לא יצא לי לראות, אבל סרטו האחרון, "להרוג אייל קדוש", מגיע עכשיו להקרנות מסחריות מצומצמות למדי בישראל, והלכתי לראות אותו כדי לבדוק אולי בכל זאת יש משהו בבמאי הזה, שדי הרבה מבקרים מתפעלים ממנו. אז ככה: יש. העיצוב האמנותי מרשים מאוד, הצילום יפהפה, אבל כמו "שן כלב", כך גם כאן, ב"להרוג אייל קדוש", לנתימוס פשוט מציג רצף סצינות שכל מטרתן לגרום לשוק אצל הצופה. זה כאילו הוא ישב וחשב: מה יכול להגעיל את הצופה? איזו עוד המצאה זדונית אני יכול לכתוב? או.קיי, בוא נגעיל, בו נהמם, בו נציג איכס-פיכס על המסך (ונעשה את זה בנקיון סטרילי). זאת כל המטרה של הסרט הזה, להבנתי. להגעיל אותי. ללא שום מטרת על. ללא שום שימוש באיכס-פיכס כדי להגיד משהו בעל ערך. סתם, כמה שיותר מגעיל ודוחה, יותר טוב.

הרי כבר בהתחלה, עוד לפני שהעניינים מתחילים להתדרדר, מגיעה סצינת הסקס בין שני ההורים. הם אנשים נשואים ששוכבים מדי פעם, אז זה הגיוני. שניהם גם רופאים. אז הם משחקים ברופא וחולה. רק שהם מסכימים ביניהם שהחולה תהיה תחת הרדמה מלאה. מה שהופך את ה"רופא" לסוג של נקרופיל. למה? ככה. כדי שאני ארגיש גועל.

וזה רק המתאבן. אבל עוד לפני שאני צולל אל הסיפור עצמו, משהו בסגנון של הסרט מעצבן ולוחץ לי על אינסטינקט ההקאה. לנתימוס מביים את השחקנים כך ש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת