חי בסרט: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Disaster Artist)

אני לא ממש יודע למה הלכתי לראות את הסרט הזה. אני לא מכיר ולא יודע דבר על "החדר", הסרט שאת צילומיו "חי בסרט" מבקש לשחזר (כלומר, מלבד מה שקראתי בביקורות והתקצירים השונים). מאוד יכול להיות שמי שכן מכיר את "החדר" יהנה מ"חי בסרט" הרבה יותר ממני. אני לא ממש מכיר את העבודה של ג'יימס פרנקו כבמאי (נדמה לי שהוא עושה רק מה שבראש שלו, ולא אכפת לו מה אנשים חושבים. ואני לא ממש בראש שלו). אני כן מכיר (קצת) ומעריך את פרנקו כשחקן (בעיקר מה שהוא עשה ב"127 שעות"). והסרט הזה היה עד לא מזמן בדיבור למועמדויות לאוסקר, עד שנפלה עננת MeToo על פרנקו, והסרט הזה נדחק לפינה, וקיבל רק מועמדות אחת. אז הלכתי בכל זאת לראות, אולי יש כאן משהו בכל זאת.

אז, כן, יש. וגם, אהם, לא ממש.

אני לא מכיר את "החדר", אז אני לא ממש יודע אם החיקוי שפרנקו עושה לטומי וויסו מדויק, אבל גם אם כן, זה רק חיקוי. הוא לא באמת נכנס מתחת לעור של הדמות הזאת. המבטא שלו כל כך מוקצן, ומצב העוררות שלו הוא כאילו תחת ענן אלכוהול תמידי. יש משהו כמעט לא ריאליסטי בדרך שפרנקו מגלם את הדמות האמיתית הזאת. איכשהו הרגשתי שמדובר כאן בייצוג של אדם, בסמל של דמות שמוכרת ומכוונת לקהל מאוד ספיציפי (זה שמכיר את "החדר"), ופחות בנסיון לפצח את החידה הזו שהיתה טומי וויסו (לשם השוואה, ג'ים קארי לגמרי הצליח לפצח את דמותו האניגמטית של אנדי קאופמן ב"איש על הירח", למרות שגם שם נשארו כמה חידות לא פתורות). אז מה שקורה בעצם הוא סוג של מעקב אחרי דמות לא אמינה בסיטואציות לא אמינות שדומות יותר להעמדה של הצגת בית ספר.

אבל אחרי קצת זמן הסתגלות, משהו בסרט הזה בכל זאת תופס את העניין שלי. לא, אין כאן אפילו רגע אחד של רגש אמיתי, כי אני לא מאמין לטומי וויסו הזה לשניה, אבל דייב פרנקו דווקא עושה עבודה לא רעה בכלל בתור הסייד-קיק, ומשהו ברעיון הכללי של הסרט מתחיל בכל זאת להתגבש – ללכת אחרי החלום שלך בכל מחיר. גם אם תתרסק על הפרצוף – לפחות הגשמת את החלום. לפחות עשית את זה.

אז "חי בסרט" עוקב אחרי צילומי הסרט ההזוי הזה, והדינמיקה על הסט שם, בתוספת הופעות אורח מלבבות של ג'קי וויבר ובעיקר סת' רוגן – החלום הזה, רצוף קשיים, בכל זאת משאיר את העניין שלי במתרחש. זה לא מסע רגשי, אבל זה לא כזה רע ונורא. יש רגעים שזה אפילו משעשע (ולא כמו: "זה כל כך רע עד שבא לי לצחוק", אלא בגלל שזה באמת כתוב ומבוצע מצחיק ואפקטיבי).

אז אולי אני לא קהל היעד של הסרט הזה. ואני לא חושב שבעוד כמה חודשים (או אפילו ימים) אני אחשוב על הסרט הזה יותר מדי, אבל "חי בסרט" הוא לא כזה אסון. לא הבחירה הראשונה שלי לצפות בקולנוע בימים אלו, אבל אם נגמרו הכרטיסים לכל הדברים האחרים, זאת אפשרות סבירה בהחלט.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s