אשה פנטסטית: הביקורת

(שם הסרט במקור: Una Mujer Fantástica)

כמה אפשר? כמה עלבונות בן אדם יכול לספוג? כמה קור אנושי בן אדם יכול לסבול? כמה התנכלויות, כמה בורות בקשר למצב האנושי שלך, כמה חוסר רגישות יכול אדם לסחוב על כתפיו? כמה חוסר הבנה יכול אדם לקלוט?אדם. אשה. גיבורת הסרט היא טרנסג'נדרית. אשה פנטסטית. אשה שסופגת על בסיס יומיומי עלבונות, התנכלויות, קללות, לפעמים גם התעללות פיסית של ממש, ופעמים אחרות פגיעה כואבת לכאורה במסווה של התנהגות נחמדה (כמה משפילה בסרט היא ההתנהגות של חוקרת המשטרה למשל, שראתה כבר הכל, כך היא אומרת, ויודעת, ומבינה, ובכל זאת – משפילה). טרנסג'נדרית. גם לה מגיע אושר. גם לה מגיע מישהו שיאהב אותה. שיבין אותה. וכשקורה לו משהו – כל העולם מתמוטט על ראשה. כולם באים אליה בטענות. ודניאלה וגה, הטרנסית בתפקיד הטרנסית בסרט הזה – כמה היא סופגת. לא יאומן כמה היא סופגת. היא לא מושלמת, והיא עושה טעויות לפעמים (שנובעות, כנראה, מההיכרות הכל כך טובה שלה עם תגובות הסביבה לזהות המינית שלה. למשל, היא עוזבת את בית החולים. אח"כ משתמשים בזה כנגדה), אבל גם לה מגיע. גם לה מגיע רגע אחד של התייחדות עם אהובה, גם אם הוא כבר לא שם.

ו"אשה פנטסטית" הוא סרט חשוב מאין כמותו, כזה שנצמד לתודעה של אשה טרנסג'נדרית אחת, גורם לנו להבין ולו במעט מה זה אומר לא להיות מובנת בעולם הזה רק בגלל הזהות המינית שלנו. והוא עושה את זה כל כך טוב בגלל שהוא בא מאהבה. בא מהבנה של העובדה הכל כך פשוטה והלכאורה כל כך מובנת מאליה שטרנסג'נדרית היא קודם כל אדם. בן אנוש. מישהי שיש לה זכות לאהוב. זכות לחיות בעולם הזה ללא יחס משפיל שכזה. והדרך שבה הסרט הזה הולך היא לא דרך מיליטנטית. לכאורה, בכל פעם שנדמה כאילו הנה הסרט הזה הולך בדרך דידקטית, בא הבמאי סבסטיאן ליילו עם המצאה קולנועית כזו או אחרת. אולי לא הכל מקורי (הנה האהוב נמצא לידה, בזכרונותיה, ברגשותיה, למרות שהוא לא שם באמת), אבל לפעמים אלו הם רגעים מרוממי נפש באמת, מרגשים מאוד (סצינת הריקוד הנפלאה בדיסקוטק למשל, שהיא בעצם הדרך של מארינה וידאל, זה השם שלה, להתמודד עם המצב הכל כך מסובך).

ובסופו של דבר, הסרט הזה גורם לנו להעריץ את האשה הפנטסטית הזו. על העקשנות שלה. על השקט שלה, ועל חוסר הפחד שלה ללכת בדרך שלה, גם אם מאיימים עליה, וגם אם באים אליה בטענות על בסיס יומיומי. סרט חשוב מאוד, ובאותה נשימה, סרט מרגש ונפלא. גם בפעם השניה שאני רואה אותו, הסרט עובד נפלא (הנה מה שכתבתי אחרי הצפיה הראשונה שלי). סרט מצוין עכשיו בבתי הקולנוע. לטעמי, חובה לראות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אשה פנטסטית: הביקורת

  1. מי יפתור לי חור בתסריט: מה היה שם בקופסת האחסון של הספא? מדוע התרכזו בעניין זה? מה כנראה גילתה שם? תודה

  2. יש משהו שהופך את הסרט ללא אמין/ לא יתכן: אין טרנסצ'נדר שינהג באיפוק כזה מול אי צדק כזה. הן עשויות להיות מאד עדינות עד הרגע שיעצבנו אותן מאד, ולו בגלל ניסיון חייהן. גם אדם סטיירט לא יתאפק כל כך בנסיבות דומות…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s