לולה 2018: המועמדויות

אתמול התפרסמה בגרמניה רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה הגרמנית לשנת 2018, פרס הלולה. ישר חשבתי על הצפוי: "משום מקום" (Aus dem Nichts), סרטו האחרון של פאתיח אקין, זוכה פרס גלובוס הזהב, וזוכה פרס השחקנית בפסטיבל קאן בשנה שעברה – הוא אמור להיות הפייבוריט לזכיה. אז כן, יש לסרט הזה מועמדויות, ולדעתי הוא אכן הפייבוריט לזכיה, אבל הוא לא המוביל במספר המועמדויות.

"משום מקום" מספר על אשה גרמניה המתאבלת על מות בן זוגה ובנה, שנרצחו על ידי נאו-נאצים על רקע היותם ממוצא טורקי, ומתוך האבל מגיעה גם הנקמה. הסרט הזה אמור לעלות בישראל (אחרי כמה דחיות) בעוד כחודש וחצי (הנה הטריילר המרשים), כשבוע לאחר טקס חלוקת הפרסים בגרמניה, מה שאומר שהוא יכול לעלות על המסכים בישראל כזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הגרמנית. בינתיים, יש לו 5 מועמדויות לפרס הלולה: מועמדות לפרס הסרט, תסריט (פאתיח אקין), בימוי (פאתיח אקין), שחקנית (דיאן קרוגר), וצילום (ריינר קלאוסמן, צלמו הקבוע של אקין, שצילם גם, בין היתר, את "עץ לימון", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", ו"פלייאוף" של ערן ריקליס).

עוד במועמדים: "מערבון" (Western), סרט על חבורה של גברים גרמנים שנוסעים לעבוד בבולגריה, ומביטים משתוממים במשך כל הסרט על הסובב אותם, בערך כמו שאני מביט על כל הסרט עצמו (ראיתי אותו בפסטיבל ירושלים של השנה שעברה. זה מה שכתבתי עליו), הסרט הזה מועמד ל-2 פרסי לולה: לפרס הסרט הטוב ביותר, ולפרס הבימוי.

"מניפסטו" (Manifesto), המיצג הקולנועי, האקספרימנט, שהוא גם הצגת היחיד של קייט בלאנשט, שמגלמת אינספור דמויות, בהדרכת הבמאי שמציב את המונולוגים שלה בקונטקסטים לא שגרתיים (לא ראיתי. זה מה שהבנתי, פחות או יותר, מהסקירה האוהדת של אורון שמיר ב"סריטה"), הסוג-של-סרט הזה מועמד ל-4 פרסי לולה: לצילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור.

"טהראן טאבו" (Teheran Tabu), סרט האנימציה המעניין אך גם הקצת מפוזר, מועמד לפרס אקדמיה אחד, למוסיקה.

ו"בויס" (Beuys), סרט דוקומנטרי על, ובכן, האמן יוזף בויס, הסרט הזה מועמד ל-3 פרסי אקדמיה: פרס הסרט הדוקומנטרי, עריכה, ומוסיקה.

ועכשיו לסקירה של הסרטים המובילים את רשימת המועמדים:

3 ימים בקיברון (Drei Tage in Quiberon) – אמילי עאטף

יש סרטים שמכוונים מראש ל להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת