משום מקום: הביקורת

(שם הסרט במקור: Aus dem Nichts)

סרט מדכא, "משום מקום". מדכא לא רק בגלל שמסופר בו על אשה ששוכלת את בנה ובן זוגה בפיגוע טרור. מדכא גם בגלל שבשורה התחתונה, לסרט הזה יש מסקנה מייאשת: השנאה הזו, האמונה הכל כך עיוורת במשהו שגורמת לאנשים מסוימים להרוג אנשים אחרים, השנאה הזו מידבקת, והיא חשוכת מרפא. היא תביא לסוף המין האנושי.

דיאן קרוגר זכתה בפרס המשחק בפסטיבל קאן על משחקה בסרט הזה. ובצדק. יש כאן בעיקר שילוב קורע לב בין שחקנית נבונה לבין בימוי מיומן שיוצר סרט אינטלגנטי, מרגש מאוד, ומעורר מחשבה. פאתיח אקין משתכלל כאן מאוד מבחינת יכולות הבימוי שלו, ממעט להשתמש במוסיקה, כי הוא מבין שהמצב הדרמטי טעון מספיק, ואין שום צורך להכביד יותר מהנחוץ. בכלל, רוב חלקו הראשון של הסרט מתנהל בשקט מופתי, שקט מחריד.

דיאן קרוגר ופאתיח אקין מובילים אותי אל להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת