עושות סדר: הביקורת

(שם הסרט במקור: Die Göttliche Ordnung)

יש לי כמה דברים לא מאוד סימפטיים להגיד על הסרט הזה, אבל בסופו של דבר, איכשהו, הסרט הזה לא רע בכלל.

כי זה סרט שמדבר על נושא חשוב. על זכויות נשים. על מלחמת עקרונות. והסרט הזה מודע לתפקידו, ומתייחס אליו ברצינות. תהומית. ממש רצינית. הסרט הזה לובש ארשת חשובה וכבדת ראש לכל אורכו. וזה לא שהוא לא מנסה להיות קליל לרגעים. אבל אלו הן שיטות קולנועיות שחוקות מרוב שימוש עד שהן יותר מביכות מאשר משעשעות (למשל: כבר בהתחלה יש וויס-אובר המסביר על התמורות הרבות המתרחשות בעולם בסוף שנות ה-60-תחילת ה-70, ואז יש סאונד של מחט שורטת תקליט, והקול אומר: חוץ מאצלנו. כבר אין תקליטים, אז גם השימוש בבדיחה הזו יצא משימוש). וגם כשיש כבר סצינות הכתובות בכדי להוסיף קצת קלילות, גם אז הן מבוימות בכבדות (מדובר בעיקר בסצינת "הסתכלו בואגינה שלכן". הסצינה הזו ניצלת בגלל הופעת האורח המלבבת של סופיה הלין, המוכרת לנו כשוטרת השבדית מסדרת הטלויזיה "הגשר"). דמויות הרעים הן שטחיות מאוד, כמו דמויות נבלים מסרטי קומיקס (ראו דמות האשה המבוגרת המתנגדת נחרצות לזכויות הנשים. וגם הבעל לא מאוד מנומק). ובכלל, אין ממש בנית מתח לקראת ההצבעה הגורלית, וכשמגיע הנצחון המיוחל, ההרגשה שלי היא של אנטי-קליימקס.

אבל בכל זאת, זה לא סרט כזה רע. יש בו משהו בכל זאת. והמשהו הזה הוא להמשיך לקרוא