דוקאביב 2018: סרט בורקס

איזה סרט טעים.

סיפורה של אימפריה כלכלית עצומה שקרסה. שם שכל ישראלי מעל גיל 40 מכיר, כי כל אחד מתחת לגיל הזה שכח. היה היתה פעם רשת מאפים בשם סמי בורקס. והנה מגיעה הנכדה ומספרת את הסיפור מבפנים.

והיתרון הגדול שלה, מעבר לגישה הישירה שלה לגיבורי הסיפור, הוא הגישה האנושית. האוהבת. הלא שופטת. הנסיון להבין מה קרה שם, איך הגיעו לגדולה, ואיך נפלו – ובדרך, הרבה פולקלור, הרבה אהבה לאנשים, לתרבות, לאוכל שהם ייצרו. צילומי הכנת המאפים יפים יותר מכל סרט פרסומת, והשיחות עם הסבים והסבתות מתובלים בהרבה הומור ואהבת אדם. כמו גם קטעי המקהלה שמבדילים בין פרק אחד לשני, קטעי כבוד למסורת, ואהבה לדור ההורים והסבים, שבנו, וגם הרסו.

כי בחלק האחרון של הסרט אומר הסבא: צריך לדעת לאהוב ולסלוח. וזה הסרט הזה. אהבה לדרך הפלאית כמעט, המהולה בכשרון לאפיה, כמו גם אף מרשים מאוד לעסקים, וסליחה לגאוותנות שהורידה את העסק המשפחתי הזה ביגון שאולה.

זה מדהים לאן הגיעה ההצלחה האדירה של סמי בורקס, והסרט הזה חוגג את ההצלחה הזאת באהבה גדולה, וזה כואב איך הדבר הגדול הזה נפל (סיור במקום שבו היה המפעל, עם השלט המתקלף של "סמי בורקס" עצוב במיוחד). והכל בגישה האוהבת של הבימוי, גישה שמכילה את האהבה, כמו גם את הסליחה.

יש מקום ניכר בסרט לאדם השנוי במחלוקת. לדוד הראוותן, הגאוותן אולי, זה שהוביל באגרסיביות את העלייה ואת הנפילה. והמקום הזה הוא בעת ובעונה אחת ביקורתי, וגם חומל ואוהב. כי הוא דוד, בן משפחה, והוא גם עשה עוול, אולי, לבני המשפחה האחרים. הוא היה זה שדחף להתרחבות אגרסיבית, הוא זה שהתחכך בגדולי ארץ ועולם (כדורגלנים, זמרים, דוגמניות, נשיאים, וראשי ממשלה), שבעצמם עשו פרסומת אגבית למותג המצליח, הוא זה שדחף את המוצר בגרסתו המוקפאת לסופרמרקטים לשימוש ביתי, והוא היה גם זה שלא ידע שובע, חי חיים ראוותניים, ודחף עוד מעבר לדמיון, אל עבר הצלחה בינלאומית, משל היה מותג-על בקליבר של קוקה קולה. הדמות הצבעונית הזאת (גם היום) עומדת במרכז חלק לא קטן מזמן המסך של הסרט הזה, וגישתה של הבמאית אליו זהירה, אך לא חסרת ביקורת, אוהבת אך גם מבקשת (בזהירות) לברר מה קרה שם, להציג ביושר את כל צדדי הסיפור.

כל האנשים האלו במרכז הסיפור הזה של סמי בורקס הם כבר מבוגרים, ויש ויכוחים ואי הסכמות גם היום בין האנשים המבוגרים האלו, אבל כל אלו מקבלים טיפול כן ומכבד מיוצרת הסרט, והסיפור של עליתו המרגשת ונפילתו העצובה של סמי בורקס מסופר כאן מכמה כיוונים, ואין כאן טוב ורע. הכל באהבה ובכבוד לאלמנט האנושי, גם כשהוא מוצג בחולשתו.

סרט יפה ונוגע ללב. סרט בורקס.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s