דוקאביב 2018: ואלס לולדהיים

הסיפור של קורט ולדהיים זכור לי במעומעם כשהייתי נער בשנות ה-80. עכשיו הוא עולה על הבד בסרט שמנסה לתעד את מה שקרה באוסטריה באותו קמפיין לנשיאות. והתוצאה  – סרט שמעורר את הזכרון, גם מעורר מחשבה, אבל סרט קצת ארוך מדי, קצת דידקטי מדי, וקצת חוזר על עצמו מדי.

הטריגר להכנת הסרט הזה, להבנתי, היה מציאת כמה הקלטות שבמאית הסרט צילמה בעצמה בזמן אותו קמפיין. איכות ההקלטות האלו לא משופרת, ולוקח לעיניים זמן להתרגל לתמונות המרצדות בתחילת הסרט, אבל המאמץ משתלם, כי כבר אחרי כמה דקות מתלהטות הרוחות. להזכירכם, קורט ולדהיים רץ לנשיאות אוסטריה, ובדיוק אז צצו האשמות שהוא בעצם לקח חלק פעיל מאוד באס.אס. ולדהיים הכחיש, ויותר מכך, לכל אורך הקמפיין נהג לעשות מה שנקרא היום 'ספין', ולומר משהו כמו: זה לא שאני לא מצטער על מותם של 6 מיליון יהודים, אבל צריך גם לומר שגם העם האוסטרי סבל. ואני רץ לנשיאות אוסטריה, ומבחינתי חשוב לומר את זה. אז תגובתו הרפה להאשמות מול הגילויים השונים על מעורבותו של ולדהיים במכונה הנאצית מרתיחים את הדם, ובתחילת הסרט הצילומים שנחשפים הם ויכוחים של ממש ברחובות וינה.

לצערי, זהו גם סופם של צילומי הבמאית בסרט (כמעט). רובו המכריע של "ואלס לולדהיים" בנוי מעריכה של אוסף קטעי ניוז מהטלויזיה האוסטרית והאמריקאית. העריכה איטית, לאה. במיוחד בולט קטע חקירה במסגרת ועדה מיוחדת של הקונגרס האמריקאי. מולם יושב בנו של ולדהיים, והקטע הזה א-ר-ווו-ך מאוד. הקריינות של הבמאית מיושבת למדי בדעתה, שקטה, חסרה נימה של דחיפות. התאריכים המתחלפים, המבקשים להכניס אותי למתח עם התקרבות הבחירות – אלו מופיעים על המסך ברווחים גדולים מדי. וגם כשמגיעים ליום הבחירות – בעצם מדלגים עליו ישר לתוצאות. יום הבחירות עצמו, כל האמוציות הנלוות לכך – זה לא נמצא בסרט.

ר"ל: מדובר למעשה בנושא מאוד טעון רגשית, אבל הטיפול בסיפור הוא נייטראלי. ברור לגמרי לצד מי הבמאית, והסיפור מרתק, ואפילו ניתן למצוא לפעמים הגבלות להיום (הנשיא המיועד שב וטוען שמדובר בהתנכלות על רקע אישי של התקשורת. רגע, איפה שמעתי את זה לאחרונה?. אה, וגם אחד מחברי מפלגתו של ולדהיים אומר שהשמאלנים אשמים בהכפשות. את זה באמת לא שמעתי מזמן…), אבל הנימה המלווה את הסרט ברוב זמנו נינוחה מדי, רגועה מדי. וכשמדובר בנושא כל כך טעון רגשית, הרגשתי דיסוננס בין סגנון הסרט לבין התוכן.

וכך יוצא ש"ולס לולדהיים" הוא סרט מעניין, אבל לא באמת מזיז משהו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s