אריאל 2018: הזוכים

היום התקיים במקסיקו סיטי טקס פרסי האריאל של האקדמיה המקסיקנית לקולנוע. לפני כחודש וחצי סקרתי כאן את המועמדים הבולטים. בסופו של דבר, הפרסים התחלקו בעיקר בין שני סרטים, שניהם כבר הוקרנו בפסטיבל ירושלים, את שניהם לא ראיתי, אבל לפחות בקשר לאחד מהם, אני לא ממש מבין מה ההתלהבות הגדולה ממנו. והוא גם הזוכה הגדול. הסרט המדובר הוא

אני חולם בשפה אחרת (Sueño en Otro Idioma) – ארנסטו קונטררס

אני מנסה להבין מה יש בסרט הזה שמביא לו כל כך הרבה הכרה ופרסים. הסיפור, על פניו, נשמע דידקטי ואפילו משעמם: בלשן שמבקש להציל שפה נכחדת בשם זיקריל מגיע למקום שבו נמצאים שני האנשים האחרונים בעולם שמדברים בשפה הזו. הוא מבקש להקליט אותם מדברים בשפת הזיקריל כדי לשמר את השפה, אבל, מסתבר, ששני הזקנים האלו רבו בעבר בגלל אשה, והם לא מדברים אחד עם השני כבר כ-50 שנה. קונפליקט דרמטי שנראה לי מאולץ, שבא לקרב אל הצופים סיפור על תרבות נכחדת, או שיש כאן בכל זאת ערך מוסף? אולי סיפור האהבה הטראגי תופס כאן יותר נפח, וכל עניין השפה הנכחדת הוא סיפור המשנה, המוסיף רקע ואפילו פיוטיות? ואולי זה באמת סרט דידקטי ולא באמת מעניין (את כל מי שלא גר במקסיקו).

בינתיים, "אני חולם בשפה אחרת" זכה ב-6 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, שחקן, צילום, תסריט, מוסיקה, וסאונד.

מאוד קרוב אל הסרט הזוכה, היה הסרט היותר מרשים, אם כי אני לא בטוח שיש בו באמת עומק מתחת ליומרה. אמט אסקלנטה הוא במאי מוכר בסצינת הפסטיבלים העולמית (שלושת סרטיו הקודמים הוקרנו בפסטיבל קאן, וזה האחרון הוקרן בונציה), והוא ידוע בפרובוקציות הקולנועיות שלו (לא כמו לארס פון טרייר, אבל כנראה שבכיוון). "אזור פראי" (La Región Salvaje) הוקרן בפסטיבל ירושלים תחת השם "הפרא", ולפי התקציר מדובר בו על מפלצת/ חייזר המשוכן בבקתה מרוחקת, ובכוחה של אותה מפלצת להעניק תענוג מיני נדיר שלא קיים בכדור הארץ, אבל בצד אותו תענוג מגיעה גם סכנה ממשית לחיים. או משהו כזה. להבנתי יש בסרט הרבה סקס (ביזארי ברובו), תפיסה ויזואלית מרשימה, אבל בניית דמויות ותסריט יותר שנויה במחלוקת.

"אזור פראי" זכה ב-5 פרסי אריאל: פרס הבימוי, שחקנית מהקאסט הכללי, עריכה, אפקטים מיוחדים, ואפקטים ויזואלים.

כך שכמעט כל הפרסים התחלקו בין שני הסרטים, כשהסרטים האחרים מקבלים רק פירורים ("הפרידות", למשל, ביוגרפיה של סופרת משנות ה-50 שנלחמה עבור זכויות נשים, וסיימה את חייה כשגרירה בתל אביב, זכה בפרס השחקנית). נשאר רק להזכיר ש"אשה פנטסטית" של סבסטיאן ליילו מצ'ילה זכה בפרס הסרט האיברו-אמריקאי הטוב ביותר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s