לאמץ אלמן: הביקורת

(שם הסרט במקור: Adopte un Veuf)

כשנכנסתי להקרנה ציפיתי לראות סרט חביב ולא מאוד משמעותי.

כשיצאתי מההקרנה גיליתי שאכן ראיתי סרט חביב ולא מאוד משמעותי, ואפילו די זניח.

אבל אני בעד הסרט.

כי הסרט הזה הוא קומדיה בהגדרה, מעצם כתיבתה ומעצם הגדרת המצב הבסיסי שלה, אבל הבימוי מסרב ללכת בדרכים ידועות, והוא מפתיע שוב ושוב בגישה האנושית והחמה שלו. באופן משונה, הסרט הוא קומדיה, ואפילו משעשעת למדי, אבל הוא מסרב להתנהג כמו קומדיה, מסרב ללחוץ בכוח לכיוון ההצחקות הלפעמים מאולצות, אבל מה שהוא מביא במקום, הגישה האנושית, ממלאת את החלל הזה, והופכת את "לאמץ אלמן" לקומדיה עדינה וחביבה.

לסרט קוראים "לאמץ אלמן", אבל מצבו האישי של גיבור הסרט נרמז בשם, וכמעט לא נזכר בסרט. סיפור אהבתו של האיש לאהובתו המנוחה לא קיים כאן. הרגש מגיע ממקום אחר, לא מאולץ. כי כן, יש כאן לא מעט סט-אפים קומיים בכתיבה, אבל הבימוי מעדן את הסיפור, מעלה חיוך אבל לא מצחיק ממש, והסירוב של הבימוי לנצל עד תום את המצבים הקומיים שהתסריט מספק עובד, באופן משונה, לזכות הסרט.

כי הנה, הבחורה הזו שמגיעה ראשונה. היא מהסוג האנרגטי, זה שנדחף בכוח לחייך מבלי שאתה יודע מה קורה. אבל הבימוי (בשיתוף עם השחקנית, אחת בשם ברנג'ר קריף) יודע לא להגזים מדי, לעצור את אפיון הדמות כמה רגעים לפני שהיא הופכת לגרוטסקית, ואולי גם לבלתי נסבלת. כן, היא המונית למדי, בוודאי עבור בורגני מזדקן ועצוב, אבל היא תכניס שמחת חיים לביתו ללא וולגריות.

שתי דמויות נוספות הן דמויות משנה: אחת של עורך דין, והיא החוליה החלשה של הסרט. הדמות שלו מגוחכת מדי, מוגזמת מדי. וסיפור האהבה שלו שמתפתח עם מישהי חדשה לא כל כך אמין, כי לא ממש ברור מה הם רואים אחד בשני. אבל הדיירת השלישית מביאה הרבה לב לסיפור, וסצינה אחת יפה, שבה היא מקבלת בשורה עצובה, מצולמת מרחוק, מבלי להגזים (לא לכיוון הקומי ולא לכיוון הדרמטי), ודווקא בגלל זה הסצינה הזאת, כמו חלק לא קטן מהסרט, עובד בחלק גדול מהזמן.

יש רגעים שבהם הסרט נופל, וזה קורה בעיקר בסצינת החרקים, או בסצינה שבה עורך הדין משתכר, סצינות בהן הסרט לוחץ בברוטליות לכיוון הקומי, בניגוד לעדינות הכללית, אבל בסך הכל, כשמגיע סוף הסרט, אני מבין שנקשרתי לחיים של כל הדמויות כאן, גם אם הן מאופיינות בסגנון קומי שלא מנוצל להצחקות זולות, ואולי דווקא בגלל זה.

סרט שרחוק משלמות, אבל חוויה נעימה לאחה"צ מיוזע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s