RBG רות ביידר גינסבורג: הביקורת

(שם הסרט במקור: RBG)

הביטו לאחור. תראו איזו דרך ארוכה עשינו. הביטו על ההווה. יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות.

פסטיבל דוקאביב 2018 היה מוצלח. והיה. ועבר ונגמר. אבל דוקאביב ממשיכים במסורת יפה של פיזור הקרנות סרטים דוקומנטרים מדוברים לרוחב כל השנה. החודש מוקרן בסינמטקים RBG.

אני מודה שהלכתי לראות את הסרט הזה כמעט בלי חשק. RBG כבר הוקרן בפסטיבל דוקאביב האחרון, ודילגתי עליו. סרט פורטרט על אשה מבוגרת, בת 85, שופטת בית המשפט העליון בארה"ב. מישהי שלא ממש שמעתי עליה, והנה מגיע סרט דוקומנטרי אמריקאי ויסגוד לה בשיטה ההוליוודית הרגילה. סרט שבטח יספר לי כל מיני סיפורים על כל מיני מושגים משפטיים שאני לא ממש מבין…נו, לא ממש החומר שאני שוחה בו.

אבל אז שמתי לב שהסרט הזה חורג בארה"ב מדרכם של סרטים דוקומנטרים אחרים. הכנסותיו בקופות בארה"ב יוצאות דופן יחסית לז'אנר הדוקומנטרי. נכון לתחילת יולי 2018, הסרט הזה הרוויח קרוב ל-12 מיליון דולר רק בארצות הברית, והוא כבר הצליח להיכנס אל תוך העשיריה הראשונה של שוברי הקופות. RBG עומד יפה גם מול שוברי קופות הוליוודיים סטנדרטים הרבה יותר. אמנם גם כאן ניטע בי חשש שמא מדובר בסך הכל בתגובת בטן נגדית לנשיא שנוי במחלוקת, ולא בסרט שראוי להצלחה כסרט, אבל כבר הסקרנות כרסמה בי, והלכתי לראות.

התוצאה: מדובר בסרט חובה. לא פחות. סרט לכל אשה בעולם הזה, וגם לכל גבר כדי שיקבל מושג ולא קלוש על חוויותיה של אשה בעולם הזה, ומה ניתן לעשות בנוגע לכך. סרט מעולה על אשה מאוד יוצאת דופן. באמת. האשה והסרט הזה כבשו אותי תוך דקות בודדות.

כי הסרט, כמו רות ביידר גינסבורג עצמה, מתחילים מלמטה, וממשיכים באותה עקשנות. ללא התלהמות, אבל עם נחישות ועם הרבה חוכמה . כבר בהתחלה יש מספר אינסרטים שמנסים להסביר לנו את חשיבותה של רות ביידר גינסבורג בציבוריות האמריקאית והעולמית. "היא שטן! היא רעה!" נשמעים מתנגדיה. גם קולו של אחד, דונאלד טראמפ, נשמע שם. הוא לא אוהב אותה. אבל קולו וקולם של המתנגדים האחרים רק נשמע. פני המתנגדים לא נראים. זוהי דרכה של רות ביידר גינסבורג: לשמוע את הקולות, להקשיב למה שהם אומרים, לספוג, לחשוב, ולנסח תגובה חכמה, ואז להגיש אותה בטעם, בנוחות, בנעימות, אבל גם בנחישות. וכך גם הסרט.

RBG הסרט הולך עם הגיבורה שלו צעד צעד, מאז שנות נערותה ועד היום, מלווה אותה במספר תחנות קריטיות בחייה, ומוצא שבכל מקום בחירותיה נשענו קודם כל על תבונה, אבל גם על הבנה אינטואטיבית שמשהו בשיטה לא נכון, מפלה באופן לא צודק, וצריך לעשות משהו בנידון. והיא עושה. הסרט מתאר בנחישות ומבלי לצאת מדעתו מספר תיקים בהם טיפלה גינסבורג, ויודע גם לתת לי את הרקע ולספר לי את הסיפור, להתרכז בעיקר ולא להלאות אותי בפרטי פרטים משפטיים מעייפים, וגם לעשות את זה בכבוד, בנחישות, בחוכמה, וברגש שנובע מתחושה עמוקה של אמונה בצדק.

המגבלה של אי יכולת לצלם בתוככי אולם בית המשפט הופכת בסרט הזה ליתרון, כי מילותיה של רות ביידר גינסבורג נכתבות על המסך, ותנועת המצלמה האיטית מול כסאות השופטים הריקים מעניקה כוח עצום לנאמר. בחוכמתה גינסבורג לקחה על עצמה בעבר גם תיקים שיאפשרו לה להילחם כנגד אפליה על רקע מגדרי, הנושא שבער בה, וזה כולל אפילו תיק אחד של גבר שהופלה לרעה על רקע אי שיוויון בין המינים. וגם את התיק הזה היא ניצחה.

היו רגעים בסרט שבהם הרגשתי שמדובר בסופר וומן של ממש. הרי אם את אשה, ובן זוגך נופל למשכב, ולא רק לכמה ימי הצטננות, אלא למלחמה של ממש בסרטן, מה תעשי עם ילדה קטנה שכבר יש לך, וטיפול בבן זוגך, והררי ספרים שעלייך לקרוא כדי להצטיין בלימודים, ופרנסה? רות ביידר גינסבורג הצליחה בחריצות שקשה לתאר (אבל הסרט הזה אכן מצליח לתאר) להיות עורכת דין, ואז שופטת, ואז שופטת בית משפט עליון (במינויו של הנשיא ביל קלינטון, גם הוא מתראיין כאן), ואמא, ורעיה (נשואה לאותו גבר קרוב ל-60 שנה), ושוחרת תרבות – וזאת כנגד עולם שמתנהל כעולם של גברים. והסרט הזה יודע לתאר לי ולו קצת מעולמן של הנשים בעולם המערבי, יודע להסביר לי שאמנם אפשר להצליח בעולם הזה כשאת אשה, אבל זה מאוד קשה, הרבה יותר קשה לנשים, והדלתות אמנם פתוחות לכאורה היום, אבל הנסיבות עדיין מקשות על הנשים להצליח (ולראיה – בכל "תמונות המחזור" של שופטי בית המשפט העליון בארה"ב של היום, גינסבורג היא עדיין מייצגת המיעוט, כי אין כמעט נשים לצידה. גם היום)

בשקט, אבל בנחישות, הסרט הזה מלווה את האשה הזו במאבקה השקט והתמידי לצדק, לא זונח את חייה האישיים, ויוצר תמונה מאוזנת של אשה מאוד יוצאת דופן שעדיין חיה בינינו. אשה שהמצפון שלה במקום הנכון, והיא הצליחה לשנות הרבה, אבל עדיין יש עוד הרבה עבודה כדי להגיע לשיוויון אמיתי, והסרט הזה, מעבר לכך שהוא סרט מעולה בעיניי כקולנוע, יש בו חשיבות לנשים שיראו בסרט הזה דמות לחיקוי. לא מן הנמנע שרות גינסבורג הבאה תהיי את, אשה שבאה לראות סרט על שופטת בית משפט עליון בארצות הברית, אבל את תגלי שם השראה וקריאת כיוון לעולם טוב יותר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s