פסטיבל ירושלים 2018: אל תיגע בי

(שם הסרט במקור: Touch me Not)

"אל תיגע בי" הוא הרבה דברים. הוא רק לא סרט.

זה הזוכה הגדול של פסטיבל ברלין השנה. נראה שהפעם שופטי הפסטיבל הלכו על משהו קיצוני, בוטה, כל כך שונה, עד שהם שכחו שגם ביצירות כאלו צריך ליצור קשר עם הצופה. והבמאית כאן עובדת מאוד מאוד קשה כדי לנתק אותי רגשית ממה שמתרחש על המסך. אין כאן כמעט סיפור. הכל מתרחש על רקע לבן. ג'אמפקאטים. הפרדת תמונה וסאונד (הוצאת הדיאלוג מסינק בכוונה). מוסיקה דיסהרמונית בכוונה מלווה בצעקות ובצרחות (ואותו קטע מוסיקה שחוזר וחוזר). עירום בוטה. סקס בוטה. ותזכורת חוזרת שמדובר בסרט (ה"דמות" הראשית מדברת מדי פעם עם במאית אל מול מצלמה). במאית היצירה הזאת מופיעה בעצמה און-קמרה. וזה גם סרט רומני דובר אנגלית (הבמאית עצמה מדברת אנגלית בסרט. במבטא רומני).

יש כאן איזשהו דיון ברתיעה מהגוף. הדמות הראשית לא אוהבת את הגוף שלה. לא מסוגלת לנהל מערכת יחסים מינית או בכלל עם גבר אחר (הסצינה הראשונה בסרט מתארת מפגש בינה לבין נער ליווי, שבו היא רק מסתכלת, פסיבית). והסרט הוא סוג של טיפול פסיכולוגי. למה צריך את המסגרת הקולנועית הזאת? אולי כי יש כאן גם דיון בייצוג גוף בקולנוע, וייצוג נשי מול ייצוג גברי (העירום בסרט הוא בעיקר גברי) – אבל זה כבר מעמיס על הסרט עוד ועוד. יש דמויות משנה של אנשים מוגבלים בגופם באיזשהו טיפול ריפוי בעיסוק (ניו אייג' סטייל. תנשמו. תגעו בפנים של בת הזוג שלכם. תרגעו. וכיוב')

ה"דמות" הראשית מתבוננת במוגבלים עוברים טיפול, ובאיש אחד קירח מאיסלנד שנמצא גם הוא שם. וגם היא עוברת טיפול (ע"י 2 מטפלים שונים: טרנסג'נדרית, לטיפול בסקס,  ומטפל אחר, פסיכולוג).

אינספור פעמים נשאלת בסרט השאלה: ואיך אתה מרגיש? ואיך את מרגישה? הסרט מדבר את רגשתיו במקום לתת לי להרגיש בעצמי, כי אין כאן דמויות, ואין נראטיב, ואין דרך לעורר בי רגשות (מלבד בדיקת גבולות הגועל שלי. סצינת האורגיה במועדון הסאדו-מאזו כבר העלתה גיחוך פאטתי).

"אל תיגע בי" הוא יצירת אוואנגארד הארד-קור. אין לי כל כך כלים לשפוט אותה כסרט קולנוע. ניכר שיש בה נסיון לדיון רציני במספר דברים, בגוף, במיניות, באמנות שמייצגת את כל אלו, אבל הכל כל כך עמוס, כל כך דידקטי, כל כך חסר רגש, עד שאין לי ממש גישה ליצירה שכזאת.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s