פסטיבל ירושלים 2018: הצלילה

בחשש מאוד גדול נכנסתי להקרנה הזאת. לא שמעתי דבר על מי מהיוצרים לפני כן. לא במאים, לא שחקנים – לא מכיר, לא יודע. ובכל זאת, סרט בתחרות הרשמית של פסטיבל ירושלים. מצד אחד – החשש הגדול שלי היה שמדובר כאן בסרט חובבני, לואו-באדג'ט, מביך. מצד שני, פסטיבל ירושלים הוא פסטיבל מכובד. המעמד מחייב. לא יכול להיות שזאת תהיה הפקה ענייה (בכסף, כמו גם בכשרון).

אז לאור הציפיות הנמוכות, לאחר הצפייה ניתן לומר שמדובר בהפתעה לטובה. אמנם מדובר בסרט עם לא מעט חסרונות, אבל נתחיל מזה שזה נראה כמו סרט. הצילום מרשים מאוד, המשחק של רוב הקאסט טוב מאוד, והכי חשוב – יש כאן נסיון רציני לדיון בשאלה כבדת משקל – מה לעשות עם החיים שלנו כאן. עם האלימות המשתוללת סביבנו – האם עלינו לענות באלימות, או להימנע, ולנסות לפתור עניינים אחרת.

הנסיון לדיון הוא מכובד, רק שרגשית הוא לא ממש עובד. אני חושב שהבמאי לא מצליח לבנות טון נכון שייקח אותי איתו. שלושת האחים במרכז הסרט משחקים משחקי מלחמה. ממש משחקים. סוג של פיינטבול כזה. המוסיקה של ישראל ברייט נענית לשעשוע. אבל הטון של הסרט רציני מדי, לא הולך עם השובבות. לכאורה, זאת הבחירה הנכונה. למעשה, טון קומי היה מחריף את האמירה.

לטעמי יש גם דיכוטומיה ברורה מדי בין האחים: אחד פוחד באופן כמעט קליני לצאת לפעולה המלחמתית הראשונה שלו. אח שני פוחד גם הוא, אבל יודע להסתיר את זה. האח השלישי שמח לקרב. כמובן שהדמות האמצעית היא המעניינת יותר, כי אצלה יש מורכבות ניכרת. שני האחרים שטוחים יותר, פחות מסקרנים. יש גם פספוס של הבמאי בבניית מתח לקראת היום שבו יצטרך האח הצעיר לצאת לקרב. היה צריך להיות סוג של שעון חול שלוחץ על הנפש, אבל אין. מה גם שטבע הצלילה משם הסרט מתגלה רק בסוף, כך שהדיבורים עליה במהלך הסרט חסרי כל אפקט, כי אני לא יודע במה מדובר.

ועם זאת, בכל זאת יש כאן במאי ותסריטאי שמנסה ככל יכולתו להעלות לדיון נושא מעניין וחשוב. הטילים נופלים מדי פעם. האוירה של האיום התמידי מורגשת. הדינמיקה בין האחים, וביניהם לבין האמא מרתקת. המשחק של הקאסט הלא מוכר טוב, מושך אותי אל תוך הסיפור.

עם כל הטוב והפחות טוב, "הצלילה" מתגלה כנסיון מעורר הערכה לעשות סרט שיפתח דיון. סרט עם מחשבה שפועל (ברוב רגעי הסרט) גם כנראטיב פשוט (מינוס ההגזמה הבימויית המיותרת של סצינת אבבא), וגם כחומר למחשבה.

סרט בוסרי, אבל לא רע.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s