הורדוס איילנד: הביקורת

ושוב, כמיטב המסורת, הפוסטים שלי על סרטים שאני לא אוהב קצרים באופן משמעותי מביקורות על סרטים שאני אוהב יותר. אז הנה כ-250 מילה על סרט איום ונורא:

אוי ואבוי

אפרים קישון מתהפך בקברו. ואני מאמין שגם מהקבר הוא יכול היה לכתוב את הסרט הזה טוב יותר. כי

אוי ואבוי

לא להאמין כמה הסרט הזה רע. יש כאן דווקא הנחת יסוד מדליקה (וטריילר משעשע, הסיבה העיקרית שהלכתי לראות את הדבר הזה). יש כאן רעיון קישונאי קלאסי: הדרך היחידה לשרוד את ג'ונגל החיים הישראלי היא קומבינה על קומבינה על קומבינה. יופי. עכשיו צריך לשבת ולכתוב את הרעיון הזה. לא מספיק שיש סיטואציה. צריך דמויות, וסיפור, ודיאלוגים (אוי, ממש כאב לי בגוף לשמוע את מה שיוצא מהפה של האנשים כאן. דיאלוגים זה לא) – אתם יודעים, תסריט.

צריך גם בימוי. משהו שידע לקבוע טון. לא מספיק טירוף. צריך איכשהו לחבר אותי עם האנשים על המסך, ואז ללכת עם הטירוף. היחיד שאיכשהו מבין משהו מהבלגן כאן הוא אלון דהן, בהופעת אורח חביבה. הוא היחיד שיודע להיות שקט ורגוע, וגם קומי. שאר האנשים טובעים כאן בקקופוניה מביכה. כי אין כאן כלום, אז הבימוי מנסה בכוח ברוטלי לגרום לי לצחוק. בהכנסת מוסיקה רועשת, בטריקים ויזואלים שונים ומשונים – אבל אם אין את זה בחומר הכתוב והמצולם, שום מניפולציה קולנועית לא תציל את הסרט הזה. להיפך, היא רק תדגיש את האין-כלום שיש כאן. אין כאן אפילו בדיחה אחת מצחיקה. אין כמעט בדיחות בכלל. מעבר לסיטואציות הלא קיימות (יש סיטואציה אחת לא מפותחת, וזהו), אין בכלל גגים, סטאפים קומיים, או אפילו רפליקות משעשעות – כלום ושום דבר. שעה וחצי ארוכות, מביכות, מאוד לא נעימות לצפיה.

מאוד קשה לעשות קומדיה. הנה ההוכחה. "הורדוס איילנד" זה לא קומדיה. זו טרגדיה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “הורדוס איילנד: הביקורת

  1. ביקורת מרושעת ופשוט לא נכונה. מדובר בקומדיה משעשעת עם כמה רגעים לא פחות ממבריקים (ההתייחסות לשב"כ למשל, או דמות המשנה של עמית איצקר). זה סרט בורקס, זה הזאנר והסרט בנוי בהתאם. להגיד שאין כאן כלום זה פשוט לא להבין את הסרט (או קומדיה באופן כללי). בטוחה שזה עוד הולך להיות קאלט, ובהתחשב בזה שמדובר בסרט עצמאי זה עוד יותר מרשים. בתור מי שמצהיר על עצמו שהוא אוהב קולנוע, רצוי היה לחשוב פעמיים לפני שבחרת להתבטא בצורה כל כך לא מדויקת, גן אם זה לא היה לטעמך. ביקורת פשוט מאכזבת.

  2. מסכים לגמרי עם יפעת. אשאיר את עניין ההומור בצד, כי אני יכול להבין שזה טעם אישי, אבל לכתוב כזה דבר על סרט ישראלי שנעשה ע״י יוצרים אלמוניים עם שחקנים שברובם הם אלמוניים גם כן, לא רמה גבוהה כל כך. יכלת פשוט לדפדף. ואם כבר להיות מרושעים, לכתוב על עצמך שאתה בן אדם פשוט בקונטקסט של המילים שאתה כותב, זה אפילו עוד יותר מתנשא מהמילים עצמם. לחצוב נישה זה על הכיפאק, אבל בוא, תשאר בן אדם (פשוט, או לא, איך שאתה מרגיש). מצטער אם יצאה ביקורת קצת קשוחה, מקווה שלא נפגעת
    ———-
    איתן לאורי וליפעת: מה קשור אם הסרט הזה עצמאי? אז מה אם הוא נעשה ע"י יוצרים אלמונים עם שחקנים שהם ברובם אלמונים? כצרכן קולנוע המתלבט בין סרט הוליוודי עתיר תקציב לבין סרט ישראלי עצמאי – מחיר כרטיס הכניסה זהה. לכן גם ההתייחסות הביקורתית שלי זהה. אם אהבתי סרט – אני אכתוב את זה בביקורת (הנה, למשל, ביקורת שלי על סרט עצמאי ישראלי אחר מהעת האחרונה – "אנתרקס". מאוד אהבתי). במקרה של "הורדוס איילנד" – ממש לא אהבתי. וזה גם מה שכתבתי. בלי הנחות.

  3. איזו ביקורת מרושעת ומתחת לחגורה איתן. אישית אני קורא אותך שנים וכמוך אני גם לא מצפה ממבקרי קולנוע להתייחס בהנחות לקולנוע ישראלי, עצמאי או נתמך. אני לא מכיר את יוצרי הסרט אבל יצא לי לראות אותו ודווקא להנות. בעיני דבריך הפעם חצו את גבול הלגיטימיות. "לא להאמין כמה הסרט הזה רע" זה לא משפט של מבקר שלא עושה הנחות, זה משפט של טוקבקיסט. אם אתה מכבד עצמך כמבקר, המעט שאתה יכול לעשות זה לכבד את יוצרי הסרט (שתרצה או לא, עבדו ויעבדו יותר קשה מאשר "כותב הביקורות"), ולכל הפחות לנמק קצת יותר מדברי הרשף שאפילו לא טרחת להצדיק, אלא רק להניח ברשלנות וביטול. לגיטימי לא לאהוב ואפילו להתעלם אם לא נראה לך שלסרט מגיעה התייחסות. אבל לירות לו ברגליים, לא לטרוח להצדיק את דבריך הקשים, ואז לקרוא לעצמך "מבקר בלי הנחות", זה נראה קצת פישי.

  4. בדרך כלל אני לא מגיבה לתגובות, אבל הפעם לא מצליחה להתאפק. ההיתממות פשוט מרגיזה מדי. מצטרפת לכל מילה של רני, ומוסיפה, שכמובן שהביקורת לא היתה במקום בהיותה לא עניינית ולא מנומקת גם אם היה מדובר בסרט הוליוודי. אבל כאשר מדובר בסרט ישראלי, והביקורת שלך היא זו שעולה בחיפוש בגוגל כשמחפשים את הסרט (לי יש תחביב לקרוא ביקורות אחרי צפייה בסרט, ומזל, אחרת הייתי מפספסת אותו כנראה), התוצאה היא נזק מטורף ליוצרים שאין לו שום הצדקה. מבחינה עניינית, על הומור באמת אי אפשר להתווכח, אבל במקרה הזה יותר מרגיש כמו מישהו שבא לראות סרט אקשן ומתלונן על זה שהסוף היה צפוי כי הטובים נצחו. זאת לא ביקורת, זה חוסר הבנה בקולנוע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s