פסטיבל טורונטו 2018: המלאך

(שם הסרט במקור: El Angel)

גם הסרט השני שראיתי בפסטיבל טורונטו השנה הגיע מארגנטינה, ולמרות שהוא שונה לחלוטין מ"חלום פלוריאנופוליס" החביב, השורה התחתונה דומה: גם כאן מדובר בסרט חמוד, אבל זניח.

מדובר, לכאורה, בסרט פשע. מבוסס על דמות שהיתה באמת בשנות ה-70, "המלאך" מספר על בחור צעיר שהפך לפושע נועז. הוא לא חווה פחד. להיפך. הוא ממש נהנה מהגניבות. והבמאי הולך בעקבותיו. הסצינה הראשונה של הסרט מתארת את גיבור הסיפור פורץ לבית, סתם ככה באמצע היום, בלי תכנון מוקדם, מחפש משהו לגנוב, מחפש איזשהו תקליט כדי להקשיב למוסיקה, ואז מתחיל לרקוד באמצע הבית. אין בכלל תחושת סכנה או חשש מהרגע שבו בעלי הבית יחזרו הביתה. זה בכלל לא העניין. מדובר כאן על השמחה הטהורה שבאמנות הפריצה לבתים.

ואכן, לואיס אורטגה הבמאי, עובד כאן מצוין עם מוסיקה. התקופתיות של שנות ה-70 מחייבת בגדים מסוימים, עיצוב שיער מאוד ספיציפי עם פיאות הלחיים המודגשות, ובעיקר, מוסיקת רוק סוחפת שמשתלבת במדויק עם הכיף של הדמות הראשית. ובעיקר, השחקן הראשי, בהופעתו הראשונה אי פעם בקולנוע, בחור צעיר בשם לורנצו פרו, השחקן הזה מקרין סקס-אפיל כמו שמזמן לא ראיתי (ראו את התמונה). בסיפור האמיתי עליו מתבסס הסרט היה גם רגש הומוסקסואלי מודגש כלפי שותפו לפשע, אבל הסנטימנט הזה מדוכא ב"המלאך" כמעט לחלוטין. המתח המיני נמצא כאן באופן מודגש מאוד, אבל הוא לעולם לא עולה אל פני השטח (כמעט).

וגם כאן, כמו ב"חלום פלוריאנופוליס" (אבל להבדיל, כי מדובר בשני סרטים מאוד שונים) – גם כאן, כל עוד הבמאי נענה לחזון שלו ללא רצון לדחוף את הסרט קדימה נראטיבית, "המלאך" הוא הכי כיפי בעולם, הכי קולי, תענוג לעיניים וללב. אבל כשהסרט בכל זאת מנסה לספר את הסיפור, הוא נכשל.

ראשית, צריך לומר שהסרט הזה מחזיר לסרטי הפשע את הכיף. את הזוהר. את הצבע. את הקוליות. ואת זה הוא עושה במקצועיות ראויה. השחקן הראשי הסקסי, השפתיים האדומות מאוד שלו (כמה פעמים בסרט באקסטרים קלוז-אפ), הכריזמה הנערית הסוחפת שלו, המוסיקה – רגעי הפשע כאן, גם כשצריך להרוג אנשים – הסרט הזה פנומנלי בתיאור הפשע כסוג של אמנות של אמן יוצא דופן. אבל באותה נשימה, מכיוון שמדובר על פשע כדרך חיים, כמשהו שלא תלוי באף אחד ובשום דבר, אין כאן ולו לרגע הרגשת סכנה. הרגשה שמשהו מאיים על השוד. אם זה ייגמר מתישהו – אז זה ייגמר. זה בכלל לא חשוב. מה שכן חשוב הוא הכאן והעכשיו. הצורך למצות את ההרגשה הנפלאה הזאת של ביצוע השוד.

העדר הסכנה גם גורם לתפקידי ההורים הדואגים להיות מיותרים, ולשחקנים המעולים שמשחקים אותם למבוזבזים. "אל דסאו", חברת ההפקה של האחים אלמודובר, היא המפיקה הספרדית של הסרט הארגנטינאי הזה, וכוכבת סרטו הגדול ביותר של אלמודובר, ססיליה רות (האמא ב"הכל אודות אמא"), היא גם האמא כאן (לואיס גנקו, מסרטיו של פאבלו לאראין הצ'יליאני, הוא האבא). וכל פעם שהם נמצאים על המסך, תפקידם מסתכם ב"אוי, אנחנו דואגים לך". אבל מכיוון שלא מדובר כאן בכלל על סכנה, אז האלמנט הדרמטי מבוזבז, לא קיים בכלל, והרגש לא באמת עולה אל פני השטח.

גם שותפו של המלאך הצעיר לפשעים, זה שמנסה להכניס אותו לקו יותר קונבנציונלי של חיי פשע, הוא די נקבר בתודעה תחת ענני האבק של הדמות הראשית הנהדרת הזו. מדובר דווקא בשחקן מוכר וידוע בארגנטינה (צ'ינו דארין, שהוא הבן של ריקארדו דארין הגדול), אבל העלמת האלמנט ההומוסקסואלי מהסיפור, והשארתו רק מתחת לפני השטח – גם הם משאירים את הסרט הזה, בסופו של דבר, כחגיגה של צבעים יפהפיה, אבל חסרת רגש אמיתי.

"המלאך" הוא סרט פשע יפהפה, חגיגה של צבעים וקוליות כמו שמזמן לא נראתה על המסך (סוג של "אושן 11", רק של אדם אחד, לא של קבוצה). אבל אין בו הרבה חוץ מהקוליות. סרט ממש כיפי, ובאותה נשימה, זניח.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל טורונטו 2018: המלאך

  1. טורנטו הוא פסטיבל זניח עם בחירות בנוניות של מוצרי אמצע לא מלהיבים במיוחד סטייל אדמו״ר העלק אבי נשר. זה שיצא לפסטיבל שם כזה דרמתי וחשוב. פוף העולם הזה חייב ריפרש!
    ———
    איתן לרונה: פששש…מה אוכל אותך?
    טורונטו הוא פסטיבל חשוב מאוד המרכז אליו את הסרטים הכי מרכזיים של השנה. פסטיבל שמזניק לדרך את עונת האוסקרים. חלק מהסרטים עשו את הבכורה שלהם בונציה ובקאן, חלקם האחר מגיעים לשם הישר מארה"ב על מנת לקבל סיקור חם בדרך לאוסקר, וסרטים רבים נוספים הם סתם כאלו שבולטים על פני המפה העולמית. ופור דה רקורד: לטעמי, החדש של אבי נשר הוא מהטובים של השנה. ואני לא מגזים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s