"בולבול יכולה לשיר" הוא בעיקר סרט חובבני להחריד. שום סצינה לא קשורה ל להמשיך לקרוא 
כאן, ב"נקודה מתה", מדובר על התמודדות עם טראומה. משהו שקורה ככה פתאום. באמצע החיים. בלי הכנה. וכך, כל רבע השעה הראשונה היא שיחת חולין של הנערה עם חברה שלה. מאימון הכדוריד, דרך חדר ההלבשה, ההליכה שלהן מבית הספר, השיחה הרגילה מאוד שלהן (איך היה לך המבחן? נשארו לך שיעורים? את רוצה שאני אעזור לך במתמטיקה? תתקשרי אלי), ההגעה שלה הביתה, העליה במדרגות, קומה ועוד קומה, האמא מקלחת את האח הקטן שלה, הנערה מכינה סנדוויץ' – ועוד כהנה וכהנה – טובה נובוטני ממלאת את הסרט בפרטים, בסבלנות, בלא מעט רגעים כביכול מתים, והכל כדי להכין אותי להלם.