פסטיבל טורונטו 2018: קטלנית

(שם הסרט במקור: Destroyer)

זה הסרט החדש עם ניקול קידמן. אחד מהם. היא עושה המון. כאן היא בתפקיד הראשי, ואני מוכרח להודות שלטעמי היא קצת מגזימה במשחק שלה. היא אמורה להיות מכורה, עייפה מהחיים, Run Down, והיא באמת נסחבת. הרבה יותר מדי נסחבת. מכבידה את הגוף שלה בהגזמה. גם הבמאית, קארין קוסאמה, גם היא מסגננת את הסרט יתר על המידה. הקצב איטי, הצילומים של לוס אנג'לס טובעים בשמש צהובה של שקיעה, אבל הצבע של הסרט הוא לא רומנטי, אלא כמעט של חלודה.

ועם זאת, יש בסרט הזה בכל זאת משהו. קודם כל, צריך להתחיל מהסוף. הסוף של "קטלנית" הוא סוף מפתיע, בסגנון עדות המ. נייט שאמאלאן. סוף שמשנה את כל מה שחשבנו שראינו. אבל זה סוף כמו של "החוש השישי", כשעוד החזקתי מהשאמאלאן, ולא סוף אידיוטי כמו של "ספליט". כי ניקול קידמן בסרט הזה היא שוטרת. והיא גם אמא לנערה מתבגרת שמתמרדת. היא מנסה לכל אורך הסרט למנוע מהבת שלה לעשות את הטעויות שהיא עשתה (לא לשתות יותר מדי, לא לצאת עם גברים שמבוגרים ממנה באופן משמעותי), אבל לקראת הסוף מגיעה הסצינה הכי חשובה של הסרט. הסצינה שבה האמא מסבירה לבת למה היא עושה את כל זה. לא, זה לא בגלל שהיא אמא שלה, והיא דואגת לה. "קטלנית" הוא לא סרט של דבש ודביקות הוליוודית. "קטלנית" הוא סרט על ההכרה של גיבורת הסרט שהיא אדם רע, שהטבע שלה רע, ואין לה יותר מה לתת לבת שלה. להיפך, עדיף שתתרחק ממנה, שלא תיקח ממנה דוגמא, שלא תהפוך לשכפול של אותו רוע שטבוע בה, באמא. בגלל סגנון הבימוי האיטי, זאת סצינת השחרור מהקן הכי עצובה שראיתי.

ואכן, הקצב של הסרט איטי. מצד אחד, הכינורות הדיסהרמונים ובכלל המוסיקה של הסרט מוגזמים, מגדירים אוירה קודרת בכוח, והצילום לא ריאליסטי בכוונה, ומצד שני, כשמגיעים קטעי האקשן בסרט (והם מגיעים. היא שוטרת במרדף אחרי פושע פסיכופט), המתח מושיב אותי על קצה הכסא, והכל מתוזמר בדיוק קולנועי מופתי. זהו סרט בז'אנר הבלש, והוא כאילו מציית לחוקי הז'אנר. אוסף פרט אל פרט, מקרב את החוקרת (האינדיבידואליסטית) עוד שלב ועוד אחד אל האדם שהיא מחפשת. אבל בעצם, בעיקר בסצינת הסוף המפתיעה, מתברר שהסרט מקרב את גיבורת הסרט להכרה בכך שהיא אדם רע. סרט ז'אנר עם טוויסט, שקצת מוגזם בסגנון ובמשחק שלו, אבל יש לו לא מעט רגעים אפקטיבים, ומשהו פטאלי להגיד, וזה עובד.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s