אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ חמישי

כמובטח, הנה מגיע המקבץ החמישי. במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי) פירטתי על 40 בחירות של מדינות במירוץ לאוסקר לסרטים בשפה שאינה אנגלית. במקבץ כאן עוד 10 סרטים, כולל אחד לפחות שנחשב מועמד רציני. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי:

פורטוגל: עלייה לרגל (Peregrinação) – ז'ואאו בוטלו

פורטוגל שולחת לאוסקר סרט הרפתקאות היסטורי. מבוסס על יומניו של אחד, פרנאו מנדש פינטו, הסרט מגולל את הרפתקאותיו ומסעותיו במאה ה-16, מפורטוגל, עד לאסיה, הודו, סין ויפן, וחזרה לפורטוגל. הסרט מורכב מהרפתקאותיו של אותו פינטו, מכירתו לעבדות, שחרורו, חיפוש זהב, ואיבוד השלל, מלחמות ונצחונות לצד הפסדים וסכנות. הבעיה היא שכל הביקורות שקראתי על הסרט הזה מציינות את הבלבול והכמעט חובבנות שלו. הסרט מחולק לשלושה חלקים, אחד מהם מתרחש בפורטוגל אחרי חזרתו, כשגיבור הסרט מנסה לשכנע את תושבי פורטוגל בנכונות הסיפור, שנשמע כל כך דמיוני עד שהם בכלל מפקפקים בו. כנראה שהעריכה בין חלקי הסרט צולעת ומבלבלת, וגם המשחק לא משהו.

הרפובליקה הדומיניקנית: קוקוט (Cocote) – נלסון קארלו דה לוס סנטוס אריאס

התקציר אומר: גבר חוזר לעיירת הולדתו לכבד את אביו המנוח ולהשתתף בהלוויתו. אנשי המקום מכריחים אותו להשתתף בטקסים דתיים כנגד רצונו ונגד אמנותיו. הטריילר לא מוסיף הרבה, ולמעשה הסרט הזה נראה די חובבני. לא.

צ'כיה: זבובים בחורף (Všechno bude) – אולמו אומרזו

הסרט הזה יוקרן בפסטיבל חיפה המתקרב, והוא נראה מה-זה-חמוד, אבל הוא לא (ראיתי אותו). לכאורה זה נראה כמו סרט צ'כי קלאסי, עם הומור טוב לב, עם השתובבות נעורים חצופה קצת, אבל לא מזיקה. ועם הרבה לב. בסך הכל סרט מסע של שני נערים שרוצים הרפתקאות. הבוגר שביניהם הוא בן 15 אז כמובן שהוא הנהג. וההרפתקאות שלהם הן הסרט. הבעיה היא שהסרט נשאר ברמת התקציר, בלי מעורבות רגשית.

מצרים: יום הדין (يوم الدين) – אבו באקר שאוקי

מצרים שולחת לאוסקר סרט שהיה חלק מהתחרות הרשמית בפסטיבל קאן האחרון. "יום הדין" נתקל בביקורות צוננות מהעיתונות העולמית, אבל מרפרוף על כמה וכמה ביקורות קיבלתי את הרושם שלא מדובר בסרט רע במיוחד, אלא שהציפיות מסרט בתחרות הרשמית בפסטיבל היוקרתי בעולם היו גדולות בכמה מספרים על הסרט הקטן והכנראה חביב הזה. סרט מסע של גבר וילד, הגבר מצורע והילד יתום, שניהם חיים בשולי החברה, והם מחפשים את המשפחה של הגבר, מחפשים קצת הכרה, קצת הבנה. שם הסרט מרמז למשהו גדול ופטאלי, אבל הסרט כנראה קטן ואנושי.

איראן: בלי תאריך, בלי חתימה (بدون تاریخ، بدون امضا) – ואהיד ג'אלילוואנד

הסרט שאיראן שולחת לאוסקר נראה כמו דרמת מוסר מאוד אפקטיבית שכבר עשתה סיבוב פסטיבלים מסיבי ברחבי העולם שהתחיל בונציה בשנה שעברה, כך שלמרות שהשנה מסתמנת כשנה עמוסה בסרטים טובים עם רזומה מכובד בפסטיבלים העולמיים, גם האיראנים מסתמנים כבעלי סיכוי די רציני. נתון הפתיחה של הסרט די פשוט: גיבור הסיפור הוא פתולוג ותיק. גופה של ילד שהובאה למכון מנותחת ע"י קולגה שלו. סיבת המוות נקבעת כהרעלה, אבל גיבור הסרט חושד שמדובר במשהו אחר: הוא מזהה את הילד כאחד מבני המשפחה שבהם הוא עצמו התנגש בתאונת דרכים רק יומיים לפני כן. הטריילר מוסיף הרבה אמוציות לסיפור הזה, בתוספת צילום מרשים ועבודה יפה עם פסקול. אני מניח שהסרט עצמו מאוד מרגש ומעורר מחשבה.

בוסניה הרצגובינה: אל תעזבי אותי (Beni Bırakma) – אידה בז'יץ'

בוסניה הרצגובינה שולחת לאוסקר סרט על פליטים סורים המשוכנים במחנה פליטים בטורקיה ומנסים לשרוד. גיבורי הסרט הם ילדים, הקורבנות התמימים הקטנים של מלחמות גדולות. איכשהו, במבט על התקציר, ועל הטריילר, יש לי הרגשה שיש כאן כמעט ניצול של סיטואציה כואבת כדי לעשות סרט סוחט דמעות בכח. גורלם של פליטים עצוב גם ככה, אז הבחירה בילדים נדמית לי דווקאית. מה גם שהטריילר מראה שימוש בטכניקות קולנעיות לא ריאליסטיות (כנראה כדי לאייר חלומות של ילדים על זמנים טובים יותר). בקיצור, נראה לי סרט שמתענג מדי על צער.

מונטנגרו: איסקרה (Iskra) – גוז'קו ברקולג'אן

על פניו, "איסקרה", הסרט שמונטנגרו שולחת לאוסקר, נראה סרט מעניין. איסקרה היא ביתו של גיבור הסרט. הוא בלש משטרה בגמלאות. היא עיתונאית בתחילת דרכה. היא כל עולמו, שגם כך אין בו הרבה, עכשיו, כשפרש מעבודה יומיומית. יום אחד היא לוקחת בהשאלה את הרכב של הבוס שלה כדי לפגוש מישהו בקשר לתחקיר עיתונאי – והיא לא חוזרת. הבלש יחזור מפרישה כדי לחקור את חקירת חייו – חקירת היעלמות הדבר הכי יקר לו בחיים, הבת שלו (מה שכמובן יעלה מהאוב פרשיות מהעבר, אבל זה רק בונוס). גם הטריילר נראה לא רע בכלל. מסקרן.

טאיוואן: הבודהה הגדול+(大佛普拉斯) – וואנג סין-יאו

מלפפון חמוץ הוא שומר לילה במפעל לייצור פסלי בודהה. חבר שלו, פופיק, מתעסק במחזור. פופיק מעביר את הזמן עם החבר שלו במהלך הלילות הארוכים של משמרות השמירה שלו במפעל. מתוך שעמום הם מחליטים לצפות בהקלטות מצלמות האבטחה של הבוס של המפעל, שם נראים מפגשיו הלא כל כך צנועים עם נשים שונות. הם מגלים בהקלטות האלו גם דברים נוספים שהם לא היו צריכים לגלות. נראה ונשמע כמו סרט מעניין, שיש בו גם הומור סרקסטי, וגם אמירה על הפערים בין מעמדות, ומה העשירים יכולים להרשות לעצמם.

מרוקו: שרוף (Burnout) – נור אדין לאקמארי

הנציג של מרוקו לאוסקר הוא מסוג הסרטים מרובי הסיפורים שלא קשורים אחד לשני. אני לא בטוח שבכל סיפור כאן יש מספיק עניין, ושהם בכלל מייצרים סרט הומוגני (הצילום לפחות יפה. הטריילר מתורגם לצרפתית. זה מה שמצאתי). בכל אופן, יש כאן סיפור על ילד קטן שעובד כמצחצח נעליים כדי לחסוך כסף על מנת שיוכל לקנות רגל פרוטזה לאימו; יש כאן עוד סיפור על צעיר עשיר ומשועמם שמציב לעצמו אתגר: להספיק להגיע במכונית שלו אל הים בפחות משלוש דקות; ויש כאן סיפור שלישי על רופאה צעירה שצריכה עוד כסף, אז היא מחלטרת כנערת ליווי אקסלוסיבית. כולם צריכים עוד כסף. האם כל סיפור בפני עצמו מספיק מעניין? לא בטוח.

מקסיקו: רומא – אלפונסו קוארון

זה כרגע הסרט הכי מהולל בעולם הקולנוע. זוכה הפרס הראשון בפסטיבל ונציה, ויקיר המבקרים, נדמה ש"רומא" של אלפונסו קוארון הוא סרט מצוין. משהו שנע בין סרט אישי, לבין הערה ספקטקלורית על הבדלי המעמדות במקסיקו. גם "ואת אמא שלך גם" של קוארון היה הערה על הבדלי המעמדות (במסווה לא כל כך מוסווה של סרט הורמונים של נוער, ובגלל זה לא כל כך אהבתי אותו), ומאז קוארון עושה סרטים (משובחים) בהוליווד. והנה הוא חוזר למקסיקו, לספר סיפור סמי אוטוביוגרפי על אשה שעובדת כמשרתת בבית של משפחה אמידה. כשהאב העשיר נוסע לנסיעת עסקים ומשאיר את האשה לבד, המשרתת והבוסית שלה יפתחו אחוות נשים, מה גם שהמשרתת במקביל נזרקת ע"י בן הזוג שלה כשהוא מגלה שהיא בהריון.

צילומי השחור-לבן מרשימים, ולהבנתי משולבים בסרט שחזורים של אירועים שאכן קרו במקסיקו בשנות ה-70, כגון מהומות על רקע חברתי, והטריילר לא מספר הרבה מלבד התרשמות כללית (יפהפיה). נכון לעכשיו, זה המועמד המוביל לזכיה באוסקר.


עד כאן עשרה סרטים נוספים, וביחד עם המקבצים הקודמים, יש 50 סרטים במירוץ לאוסקר. עוד עשרה סרטים במקבץ שיפורסם כאן מחר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ חמישי

  1. אירן – אכן סרט מאד מרשים ששאלות של מוסר, מצפון ואחריות נידנים בו בחוכמה רבה. זכה בצדק בפרס בבימוי ושחקן ראשי ב"אופקים" בונציה בשנה שעברה. גם הוא בהחלט יכול להיות מועמד לאוסקר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s