טובת הילד: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Children Act)

אפשר לקצר, ולומר על "טובת הילד": אמה תומפסון מצוינת, הסרט פחות.

ואפשר לכתוב עוד קצת, אבל ממש קצת:

יש באמצע הסרט סצינה יפהפיה שבה השופטת (תומפסון) והנער מנגנים ביחד שיר. שני אנשים חולקים רגע אנושי חם ויפה. ובצד החדר, שני צופים מחייכים-מגחכים. זאת הבעיה שלי עם הסרט: יש בו פוטנציאל לסיפור אנושי עמוק וסוחף, אבל הוא מעדיף את הדאחקה. הוא חלקלק מדי.

בכלל, יש כאן סיפור על החיים. על הפוטנציאל שבחיים. על האפשרויות העצומות שיש בחיים. לא לקבור את עצמך בעבודה כל הזמן. לצאת. לשיר. ליצור. לאהוב. להיות בקשר עם אנשים אחרים. לחצות את העולם לאורכו ולרוחבו. לחיות. השופטת, אשה בגיל העמידה, כבר שכחה מה זה לחיות. היא קבורה בעבודה. היא אוהבת את העבודה, אבל כבר איבדה את הקשר עם…החיים. והנה מגיע נער, מזכיר לה את האפשרויות שהיו לה כשהיא היתה צעירה. משהו בה מתעורר.

אמה תומפסון, שתהיה בריאה, מחזיקה את הגוף שלה בכבדות, צירוף של הגיל המתקדם ושל העובדה שהתלהבות החיים כבר פרחה ממנה, ועדיין, מתחת להעמדת הפנים הנחוצה בנסיבות מכובדות שכאלו, היא עדיין מראה את ההתעוררות שלה, את הזיק הישן שפתאום קם לתחייה. אבל חוץ ממנה, הסרט הזה עצמו לא באמת מתרומם.

הבעיה עם "טובת הילד", נדמה לי, היא הדרך הקלה מדי שהא פותר את השאלות. יחסיה עם בן זוגה – אין באמת משהו ספיציפי שמדליק את הבעיה שם. זאת השגרה המתמשכת, זה ברור, אבל למה דווקא עכשיו? כמו שזה מוצג כאן – זה רק כדי להוסיף עליה לחץ בזמן המשפט המרכזי.

אה, המשפט: זה נגמר מהר מדי. לפי הטריילר ניתן לחשוב שהמשפט הוא עיקר הסרט. יש כאן שאלות מוסריות עמוקות של אמונה באלהים מול קדושת החיים. שאלות שבאמת צריך לדון בהן. אבל המשפט נגמר מהר מדי, והסרט ממשיך, והופך למשהו קצת אחר. לתיאור החיים כמשהו אובססיוי, מפחיד קצת, לא באמת בריא. הסרט מאבד את הכיוון שלו (גם אם אמה תומפסון איכשהו מחזיקה את מרכז הכובד שלו, משאירה אותו בחיים בקושי).

הסיפור של הנער סובל מתת-תזונה תסריטאית (רק סצינה וחצי עם ההורים. לא מספיק), וגם הסיפור של תומפסון לא מספיק מפותח. אז עם כל העיצוב האמנותי המרשים מאוד, ועם הצילום בתנועה היפה, הסרט בכללותו לא באמת מצליח לרגש אותי. הוא מאוד מעניין – בפוטנציאל, אבל לא ממצה את כל האפשרויות שיש לו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “טובת הילד: הביקורת

  1. ממש הופתעתי מהביקורת הנחרצת שלך על רדידות הסרט. יש לי הרגשה שלא הכרת מעולם אנשים שעומדים במקום בו יש צורך לעשות החלטות מאד קשות . זו עבודה עם טונה אחריות של חוק, מוסר וגם ערכים אישיים.
    לצד זה יש בן זוג שלוחץ דווקא בתקופה הכי עמוסה וקשה שלה. אפשר להבין גם אותו וזה אכן גורם למתחים אצל זוגות ולפעמים מוביל לפרידה על אף שיש המון הערכה ואהבה. יש לשער שמפרק הזמן הקצר שנחשפנו אליו בסרט יגיע איזה שהוא שינוי, או לא. הכל מהחיים .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s