פסטיבל חיפה 2018: שלושה זרים זהים

(שם הסרט במקור: Three Identical Strangers)

יש סרטים שמגיעים לחופינו עם הייפ, ואתה צופה בהם ומתאכזב.

ויש סרטים עם הייפ, שאתה צופה בהם ואומר: וואלה, כל מילה נכונה.

"שלושה זרים זהים" הוא מהסוג השני.

כל מה שקראתם נכון: כן, שני אחים תאומים מצאו אחד את השני בגיל 19. מהר מאוד הצטרף גם אח שלישי. איזה כיף. הילולה. שמחה גדולה. אושר עילאי. הסרט מתחיל בחגיגה סוחפת של זיקוקי דינור. יש הרבה חומרי ארכיון מהחלק הזה של הסיפור, כי הסיפור הזה התפוצץ בתקשורת, והאמריקאים, בהיותם אמריקאים, יודעים לחגוג סיפורים כאלו בענק. בתקשורת. בעיתונות. בתכניות אירוח בטלויזיה. והסרט הזה חוגג את החגיגה הזו. בהתחלה. כי כשההתלהבות מתחילה לדעוך, אז מתחילים לשאול את השאלות הרציניות.

וכך, העריכה בחלק הראשון של הסרט קופצנית, עם מניפולציות של סאונד, עם שחזורים צבעוניים, ועם אוירה קלילה. ואז הסרט גם יודע לשנות טון. לא בבת אחת. לא פתאום, אבל הסרט יודע גם לשאול את השאלות שמאחורי הסיפור. כמו ילד שמשחק, והוא רק רוצה לשחק, אבל ההורים כל הזמן אומרים לו: תזהר, אל תרד לכביש, אל תרוץ מהר, תזהר לא ליפול וכו' – הילד רק רוצה לשחק ולהנות, וההורים רק דואגים לדברים היותר בסיסיים. וכך, יש כאן סיפור על התלהבות מאיחוד של אחים שהופרדו בלידתם, ויש את החשיבה על מה שמאחורי הסיפור – למה בכלל הם הופרדו? מה היתה המוטיבציה מאחורי זה? מי בכלל עשה את זה? למה?

וגם אם די ניחשתי את התשובה, עדיין הסרט הזה הולך הלאה בסיפור, ומצליח לרגש אותי, ולגרום לי לחשוב. כי התשובה היא, כמובן, ניסויים בבני אדם. פשוט. לא להאמין שאנשים יהודים שעברו את השואה עשו אח"כ ניסויים בבני אדם, אבל זה המצב. האם מחקר סוציולוגי מצדיק ניסויים שכאלו בבני אדם? מה המחיר של ניסויים בבני אדם חיים? האם האסון שקורה לאחד האחים היה נמנע אם הניסוי לא היה מתרחש? או אולי זה היה מתרחש בכל זאת? והסרט הזה ממשיך לחקור, לגלות עד כמה קר רוח היה מי שעשה את המחקר. עד כמה התכנון היה כמעט שטני. ועדיין, אולי המדע, המחקר, מצדיק ניסויים שכאלו? היה, הרי, את הניסוי ההוא בבית הכלא (ניסוי הכלא של סטנפורד, שבו, אמנם, היתה הסכמה מצד המשתתפים, אבל גם הוא היה ניסוי סוציולוגי בבני אדם חיים, וגם הוא העלה שאלות מוסריות על עצם קיומו, גם אם היתה שם הסכמה).

העשייה הקולנועית של הסרט הזה מיומנת, משתמשת לחלופין בשחזורים, בראיונות עם האחים עצמם, בראיונות עם דמויות מפתח בחייהם, בראיונות עם אחיות אחרות שגם הן הופרדו, עם מוסיקה שמשולבת בדיוק כשצריך – ומבלי לקחת את הפוקוס מהסיפור ומהדמויות. עבודת תחקיר מקיפה שנעזרת בעבודת עריכה שיודעת להתרכז בעיקר, לנווט את הסיפור בין מצבי רוח משתנים, ולכל אורכו מגרה את המחשבה בשאלות מוסריות וגם בשאלות הכי יומיומיות המתעניינות בגורלן של הדמויות. סרט מרגש שגם מעלה שאלות מורכבות לדיון שהתשובה עליהן היא לא חד משמעית, ויותר מכך, סרט שלא נותן תשובות לכל השאלות, משאיר פתח להמשך הדיון אחרי שהאורות עולים באולם. סרט מרתק.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s