פסטיבל חיפה 2018: במעברים

(שם הסרט במקור: In den Gängen)

יש את האימרה הנודעת של מרשל מקלוהן: המדיום הוא המסר. הסרט הגרמני הזה עושה וריאציה לאותה אימרה, וטוען: הסביבה היא ההתנהגות.

הסרט היפהפה והחכם הזה מתרחש ברובו בסופרמרקט. גדול. ענק. כמויות הסחורה כל כך עצומות שסידורן מתבצע בעזרת מלגזות. מכונות. תומאס שטובר הבמאי מצלם את הסביבה הצרכנית, התעשייתית, המודרנית של הסופרמרקט, ומנסה למצוא בתוכה את האלמנט האנושי, את הרגש, את האהבה. כבר מההתחלה, כאשר מצולמים המעברים האלו, שטובר מעטר אותם במוסיקה קלאסית, המחפשת את הרגש במקומות הצרכניים. אל תוך המעברים האלו מגיע גיבור הסרט, סדרן סחורה חדש (פרנץ רוגובסקי, "טרנזיט", בהופעה שקטה ויפה), בחור מופנם שמדבר מעט מאוד, ותוך כדי שהוא לומד את העבודה הוא מנסה לפתח קשר רומנטי מהוסס עם סדרנית סחורה אחרת (סנדרה הולר, הבת של "טוני ארדמן", בהופעה מקסימה ונוגעת ללב). האם יש סיכוי לטיפת אנושיות בעולם תעשייתי?וכך מפתח שטובר את הסיפור המהוסס והעדין הזה בקצב מדוד, איטי, כשהוא ממלא את העולם של סדרן הסחורה הזה לאט לאט ביומיום השגרתי של העבודה המכנית, ובמקביל, מנסה למצוא רגעים עדינים בעולם קר ומתכתי. הוא מתאהב בה, אבל האהבה בלתי מושגת. אבל אולי בכל זאת. בסצינה יפהפיה היא שרה שיר, והוא מקשיב. הוא נקשר אליה בעזרת קשר אנושי, הזדקקות אנושית המבוטאת באמנות. ואז זה נשבר. אבל אולי בכל זאת. ויש גם עולם של אחווה גברית. המנטור שלו הוא איש חם, וגם הוא מזמין. ואז גם זה נשבר. "במעברים" הוא דיון אינטלגנטי בסביבה האורבנית שבה אנחנו חיים, והאם היא בכלל מאפשרת את הרגש העדין הזה, נו, אתם יודעים, אהבה.

והתשובה שמגיעה בסוף הסרט היא: לא. אבל אולי גם: קצת כן. כי לא, הסרט הזה לא הוליוודי. אין בו סוף טוב. אין אפשרות למצוא אהבה. אנחנו חיים בעולם קר ומכני, והוא לא מאפשר לנו להיות אנושיים. אבל באפילוג פצפון הסרט הזה בכל זאת מעניק תקווה קטנה. כי אהבה גדולה – לא, אין סיכוי. אבל כן אפשר, בעולם האפור מאוד שלנו, כן ניתן לגנוב רגעים קטנים של עדינות, אנושיות. אהבות קטנות, רגעים פצפונים של מתיקות על יד מדפי השוקולד (המתומחרים).

"במעברים" הוא סרט קטן, עדין, חכם, מרגש, ומגרה מחשבה, שמגיע מגרמניה, ומצביע על כשרון כתיבה ובימוי צעיר ומעניין (שטובר הוא בן 37 בלבד) שראוי לעקוב אחריו מעכשיו. בינתיים הסרט הזה מוצג בפסטיבל חיפה, והוא בידור נוגע ללב ואינטלגנטי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s